מלבי"ם על תהלים ד


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למנצח", מזמור זה תקן בעת שהיה רעב בימי דוד שלש שנים, ולצני הדור אמרו שהוא בעבור חטא דוד, ודוד שאל אז בה' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר הרג את הגבעונים, ופייסו את הגבעונים וירד הגשם, ואז הקריב זבחי צדק, רצה לומר זבחי תודה בעבור שנתברר צדקו שלא היה הרעב בעבור חטאו, ומזמור זה נחלק לג' חלקים המצוינים במלת סלה: (חלק א')  

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בקראי" אומר עת אקרא בתפלה "ענני" מפני שלשה דברים
  • א) מצד שאתה "אלהי צדקי", מצד שאתה יודע צדקתי ומעשי הטובים,
  • ב) מצד הרחמים ומצד שאתה רגיל תמיד לענות בעת צרה, וזה שכתוב הלא תמיד "בצר הרחבת לי",
  • ג) מצד החנינה ומתנת חנם, כמ"ש וחנותי את אשר אחון אף על פי שאינו כדאי, וזה שכתוב "חנני ושמע תפלתי":

ביאור המילות

"אלהי צדקי", המשגיח על צדקי ויודע כי צדקתי, ומוסיף "חנני". מצד החנינה, אף שלא ע"פ צדקי:
 

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בני איש" אחרי ההקדמה הזאת מסב פניו אל לצני הדור שאמרו שהיה הרעב בעבור חטאו, אומר אתם בני איש, דרככם הפוך מדרכי ה', "ראו עד מה כבודי לכלימה", עד כמה השתדלו להכלים כבודי, "תאהבון ריק, תבקשו כזב" רצה לומר או שתאהבו להכלים אותי על ידי דבר ריק שאין בו ממש ותעשו ממנו דבר גדול להגדיל עלי עקב, או אם גם דבר ריק לא תמצאו "תבקשו" ותמציאו "דבר כזב" ועלילת שקר: (חלק ב')

ביאור המילות

"בני איש", אתם הפך מבני אלהים, "עד מה". כמו עד כמה תשתדלו בזה שיהיה כבודי לכלימה, הפך מהשתדלות אלהים לכבדני:
 

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ודעו", רצה לומר עתה דעו שה' ענני מפני שני דברים,
  • א) מצד "שהפלה ה' חסיד לו" שהבדיל את החסיד בהפלאה והשגחה פרטית לברר צדקו,
  • ב) מצד "שה' ישמע" תמיד "בקראי אליו", ולכן:

ביאור המילות

"הפלה", ענין הבדלה והפרשה, כמו והפלה ה' בין מקנה ישראל, ובא על הבדלה שהוא בדרך הפלאה והשגחה בדרך הפלאיי:
 

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רגזו" מה', "ואל תחטאו" להוציא דבה על דוד, ונגד מה שאתם מזכירים עליו חטא בת שבע, "אמרו בלבבכם על משכבכם" עול של משכבכם, מה שאתם חטאתם במשכב, "ודמו" ושתקו מלהוציא דבה על דוד: (חלק ג')

ביאור המילות

"רגזו", מענין פחד, כמו ורגזו וחלו מפניך:

"על משכבכם". מלת על נגזר מן עָוֶל וְעַוְלָה כמו ישור על אנשים (איוב ל"ג) וכמו שפירשתי שם ומשכב כינוי לתשמיש, כמו למשכב דודים, משכבי אשה, עול שעשיתם במשכב עריות זאת חשבו בלבבכם ודומו:
 

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זבחו", מסב פניו אל הכהנים המקריבים את הזבחים, זבחו את הזבחים שהבאתי, (וקראם זבחי צדק שבאו להודות על שנתברר צדקו של דוד) "ובטחו אל ה'" שיתן מטר על הארץ:

ביאור המילות

"זבחי צדק", הזבחים נקראים ע"ש הדבר שיובאו עליו, זבחי תודה זבחי שלמים, וזבחי צדק מובאים על התברר צדקו:
 

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רבים אומרים", בעת הרעב יאמרו "מי יראני טוב" שיבא הגשם, ושה' "ינוסס עליהם אור פניו" והשגחתו אשר נעלם מאתם בעת הרעב והסתרת פנים:  

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נתתה", ועתה "נתתה שמחה בלבי מן העת שהתחילו להרבות דגנם ותירושם" כשנפסק הרעב, ועל ידי כן.  

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בשלום יחדו אשכבה ואישן", מצייר כאילו שוכב ביחד עם השלום, כי "אתה ה' לבדד לבטח תושיבני" תפס המליצה ממ"ש וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל, רצה לומר אחר שנמצא טל ודגן ותירוש ישכון ישראל בטח בדד, שאין צריך לקנות תבואה מארצות אחרות: