רשב"ם על שמות כה

פרשיות של משכן חשן ואפד אם אקצר בפרושן יימצאו בפרושי רבנו שלמה אבי אמי זצ"ל:

(ב). תרומה: הפרשה מממונם:

(ד). ותולעת שני: צמר הצבוע בצבע אדום קרוי תולעת, והצבע קרוי שני כדכתיב אנשי חיל מתולעים מלובשים בגדים צבועים, וכן האמונים עלי תולע בגד צבוע, וכן מוכיח אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו, השני והשלג סם של צבעים זה אדום וזה לבן אבל התולע והצמר שניהם צמר אלא שהתולע צמר צבוע והצמר הוא לבן בלא צבע:
ושש: פשתן אבל שאר המינים הם צמר צבוע:
ועזים: מטוה של שערי עזים:

(ו). לשמן המשחה: מפורש בכי תשא:
ולקטרת הסמים: כלומר לצורך קטורת הביאו סמים כדכתיב בקטרת קח לך סמים בכי תשא:

(ז). מלואים: שהאבן ממלאה עומק המשבצת כעין אבני הטבעות:

(ח). מקדש: לשון מועד שאתדקש ואזדמן אליהם לדבר מתוכו כדכתיב ונועדתי שמה לבני ישראל:

(ט). ככל אשר אני מראה: ככל הדמויות של כלים ושל בניינים הראה לו ממש הק' למשה כמו שמצינו ביחזקאל בבנין ב' שהראהו בבבל במראות אלקים וגם בדיבור הראה לו ופי' לו כמו שכתב, וכן מוכיח לפנינו ככל אשר אתה מראה בהר אם בדיבור לבד היה אומר אשר אתה מראה למה הוצרך לומר בהר:

(י). ועשו ארון עצי שטים: לפי שהוא דבוק ארון של עצי שטים לכך נקוד חטף פתח, ואע"פ שבמעשה בצלאל מצינו שעשה תחילה משכן ואחר כך כלים, ארון ומנורה ושולחן שהיכן יכניס את הארון והשולחן כל זמן שאין משכן עשוי, אלא בציווי הוצרך לפרש עשיית הארון והשולחן תחלה, שבשביל הארון שהוא עיקר של ועשו לי מקדש הוצרך לעשות משכן:

(יא). זהב טהור: מזוקק:

(יב). ויצקתה לו: בולטין מגוף הארון ולא מחוברות:
ושתי טבעות: מן הארבע טבעות:
על צלעו האחת: מצד רחבו שהרי בולטין היו הבדים לצד ההיכל, ובעל כרחך ארכו של ארון מצפון לדרום והבדים ממזרח למערב:

(טז). את העדות: הלוחות שהם עדות וברית בין הק' לישראל ולכך נקראו לוחות הברית:

(יז). כפרת: לשון כסוי:
אמתים וחצי ארכו וגו': כמדת ארכו ורחבו של ארון:

(יח). כרובים: עופות כדכתיב את כרוב ממשח הסוכך, עוף גדול בעל כנפים וחכמים פירשו פני תינוק:
מקשה: מעובי זהב הכפורת, הקישו בקורנס להבליט ממנו כרוב ולא נתחבר שם:

(יט). מקצה: מאמצעית גבול רחבו של כפורת שיהיו פני שכינה הנראה עליו לצד ההיכל:

(כ). למעלה: לצד ראשיהם:
ופניהם איש אל אחיו: שזה הוא אל אמצעית הכפורת יהיו פני הכרובים:

(לה). מסגרת: כעין לביזבזין שעושין לשולחנות, ויש מרבותינו שאומרין מסגרתו למטה היתה:

(כז). לעומת המסגרת: בשולחן למטה מן המסגרת יהיו הטבעות קבועות ולא במסגרת עצמה:

(כט). קערותיו: דפים כעין תיבה פרוצה לעשות בו הלחם:
וכפותיו: לצורך שני בזיכי לבונה כדכתיב ונתת על המערכת לבונה זכה:
קשותיו ומנקיותיו: מפורשין במנחות, לפי שהיה הלחם שתים מערכות שש המערכת זה על גב זה והיו מזלגות מכאן ומכאן לשולחן, וקשוות שהיו כחצאי קנים ממזלג למזלג והלחם על הקשוות, וכן בין לחם ללחם ששה זה על זה ולפיכך נקראין במקום אחד קשות הנסך שמסככין על הלחם בין לחם ללחם:
אשר יסך: בקשוות כמו שפירשתי:

(ל). לחם הפנים: לפי פשוטו לחם הראוי לפני שרים לחם נאה כדכתיב ולקחת סלת ואפית אותה וגו' וכתיב וישא משאת מאת פניו אליהם, וכתיב ולחנה יתן מנה אחת אפים, חולק חד בחיר מקערה של פני אלקנה, החשובה נותנים לפני בעל הבית, כי את חנה אהב לכך אפים, וה' סגר רחמה לכך מנה אחת ולא שתים ולא מנות הרבה כמו לפנינה שהיו לה בנים ובנות:

(לא). ועשית מנורת וגו': להאיר על השולחן, כדכתיב ואת המנורה נכח השלחן:
מקשה: עשת זהב לקח ופיצל בה קנים וגביעים בקורנס:
ירכה: הוא הרגל הרחב של צד קרקע שעומד עליו כל המנורה:
וקנה: הוא הקנה האמצעי שיוצאין ומתפצלין ממנו שלשה קנים מכאן ושלשה מכאן:
גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו: בקנה האמצעי שמכל כפתור יוצאים שני קנים כדכתיב וכפתור תחת שני הקנים ממנה:

(לג). שלשה גביעים: חלולין כמין כוס, גומות גומות בקנה:
משוקדים: כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושין כלי כסף מצויירין בליטות כעץ כפות או כעין תפוחים שקורין קוליירץ ב"ל, ושוב שמעתי שכן מפרשים בנרבונא אמונדלי"ץ ב"ל לשון שקדים:
כפתור ופרח: באמצע כל קנה לנוי:

(לה). וכפתור תחת שני הקנים היוצאים ממנה: מקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה:
לששת הקנים: שלשה פעמים וכפתור וכפתור וכפתור, לא הוצרך לכתוב כן לששת הקנים כאשר כתב בפסוק ראשון לפי שמנה את כולם:

(לז). נרותיה: לוצש ב"ל שנותנים שם את השמן והפתילות:
והעלה הכהן את נרותיה: שבעה על שבעה הקנים:
והאיר על עבר פניה: ידליק הפתילות אל עבר מול פני המנורה שזהו לצד השולחן שכנגדו כדכתיב ואת המנורה נוכח השולחן וכן כתוב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שכל שבעתם מאירין לצד השולחן שכשנגדו לפניה:

(לח). ומלקחיה: שלוקחין בהן הפתילות ונותנין בנרות:
ומחתותיה: בהטיבו את הנרות בבקר חותה בהן גחלי הנרות ומותר השמן שבנרות:

(מ). מראה: לשון מופעל על ידי אחרים אמישטריץ ב"ל, אשר אתה מראה ממש הראה לו תבנית המנורה אמושטריץ ב"ל, אבל לה' הנראה אליו מעצמו פיברוץ ב"ל: