מ"ג שמות כג כז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶת־אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת־כׇּל־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָתַתִּ֧י אֶת־כׇּל־אֹיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
יָת אֵימְתִי אֲשַׁלַּח קֳדָמָךְ וַאֲשַׁגֵּישׁ יָת כָּל עַמָּא דְּאַתְּ אָתֵי לְאָגָחָא בְּהוֹן קְרָב וְאֶמְסַר יָת כָּל בַּעֲלֵי דְּבָבָךְ קֳדָמָךְ מַחְזְרֵי קְדָל׃
ירושלמי (יונתן):
יַת אֵימְתִי אֲשַׁדֵּר קֳדָמָךְ וָאֶשְׁגַשׁ יַת כָּל עַמְמַיָא דְאַנְתְּ אָתֵי לְסַדְרָא בְּהוֹן סִדְרֵי קְרָבָא וְאִיתֵּין יַת כָּל בַּעֲלֵי דְבָבָךְ קֳדָמָךְ מְחַזְרֵי קְדָל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמתי" - כמו והממתי ותרגומו ואשגש וכן כל תיבה שפועל שלה בכפל אות אחרונה כשתהפוך לדבר בלשון פעלתי יש מקומות שנוטל אות הכפולה ומדגיש את האות ונוקדו במלאפום כגון והמותי מגזרת (ישעיהו כח) והמם גלגל עגלתו וסבותי מגזרת (ש"א ז) וסבב בית אל דלותי מגזרת (ישעיהו יט) דללו וחרבו (שם מט) על כפים חקותיך מגזרת (שופטים ה') חקקי לב (ש"א יב) את מי רצותי מגזרת (איוב כ) רצץ עזב דלים והמתרגם והמותי ואקטל טועה הוא שאלו מגזרת מיתה היה אין ה"א שלה בפת"ח ולא מ"ם שלה מודגשת ולא נקודה מלאפום אלא והמתי בצירי כגון (במדבר יד) והמתה את העם הזה והתי"ו מודגשת לפי שתבא במקום ב' תוי"ן האחת נשרשת לפי שאין מיתה בלא תי"ו והאחרת משמשת כמו אמרתי חטאתי עשיתי וכן ונתתי התי"ו מודגשת שהיא באה במקום שתים לפי שהיה צריך שלשה תוי"ן שתים ליסוד כמו (יהושע י) ביום תת ה' (קוהלת ג) מתת אלהים היא והשלישי לשמוש

"ערף" - שינוסו מלפניך ויהפכו לך ערפם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהַמֹּתִי – כְּמוֹ וְהָמַמְתִּי, וְתַרְגּוּמוֹ: "וַאֲשַׁגֵּישׁ". וְכֵן כָּל תֵּבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ בְּכֶפֶל אוֹת אַחֲרוֹנָה, כְּשֶׁתַּהֲפֹךְ לְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן פָּעַלְתִּי, יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹטֵל אוֹת הַכְּפוּלָה וּמַדְגִּישׁ אֶת הָאוֹת וְנוֹקְדוֹ בִּמְלֹאפוֹם, כְּגוֹן: וְהַמֹּתִי, מִגִּזְרַת "וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ" (ישעיהו כח,כח); "וְסַבּוֹתִי" (קהלת ב,כ), מִגִּזְרַת "וְסָבַב בֵּית אֵל" (שמ"א ז,טז); "דַּלֹּתִי" (תהלים קטז,ו), מִגִּזְרַת "דָּלְלוּ וְחָרְבוּ" (ישעיהו יט,ו); "עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ" (ישעיהו מט,טז), מִגִּזְרַת "חִקְקֵי לֵב" (שופטים ה,טו); "אֶת מִי רַצּוֹתִי" (שמ"א יב,ג), מִגִּזְרַת "רָצַץ עָזַב דַּלִּים" (איוב כ,יט). וְהַמְּתַרְגֵּם וְהַמֹּתִי "וַאֲקַטֵּל" – טוֹעֶה הוּא, שֶׁאִלּוּ מִגִּזְרַת מִיתָה הָיָה, אֵין הֵ"א שֶׁלָּהּ בְּפַתָּח, וְלֹא מֵ"ם שֶׁלָּהּ מֻדְגֶּשֶׁת וְלֹא נְקֻדָּה מְלֹאפוֹם, אֶלָּא "וְהֵמַתִּי"; כְּגוֹן "וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה" (במדבר יד,טו. וְהַתָּי"ו מֻדְגֶּשֶׁת, לְפִי שֶׁתָּבֹא בִּמְקוֹם שְׁנֵי תָּוִי"ן: הָאַחַת נִשְׁרֶשֶׁת, לְפִי שֶׁאֵין מִיתָה בְּלֹא תָּי"ו, וְהָאַחֶרֶת מְשַׁמֶּשֶׁת, כְּמוֹ "אָמַרְתִּי", "חָטָאתִי", "עָשִׂיתִי". וְכֵן "וְנָתַתִּי" (בראשית יז,ח) – הַתָּי"ו מֻדְגֶּשֶׁת, שֶׁהִיא בָּאָה בִּמְקוֹם שְׁתַּיִם; לְפִי שֶׁהָיָה צָרִיךְ שְׁלֹשָׁה תָּוִי"ן: שְׁתַּיִם לַיְּסוֹד, כְּמוֹ: "בְּיוֹם תַּת ה'" (יהושע י,יב), "מַתַּת אֱלֹהִים הִיא" (קהלת ג,יג), וְהַשְּׁלִישִׁית לְשִׁמּוּשׁ.
עֹרֶף – שֶׁיָּנוּסוּ מִלְּפָנֶיךָ וְיַהַפְכוּ לְךָ עָרְפָּם.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

את אימתי: חתת אלקים על בעלי מלחמתך:
והמותי: והממתי מהומת קולי כדכתיב וירעם ה' בקול גדול על פלשתים ויהומם, וכן ברק ויהום, כמו מן סבב סבותי, אבל לשון מיתה יאמר והמתי:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על שמות כג כה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


את אימתי. מדת הדין כלשון (שמות טו) תפל עליהם אימתה ופחד, וענין הצרעה הוא מין עוף כגון יתושים וצרעים וזבובים ודבורים והם מינים הרבה שם הכלל צרעה כמו שתמצא מכת הארבה של מצרים שהיו מינים הרבה. ודרשו רז"ל כי העוף הזה היה מטיל בהם ארס ומסמא את עיניהם ומיד מתים וצרעה זו עלתה עם יהושע ועברה את הירדן כמו שכתוב בספר יהושע. ומה שכתוב שלשה מהם ולא יותר והוא שאמר את החוי ואת הכנעני ואת החתי לפי ששלשה אלה היו החזקים שבכל ז' עממין והיו יושבים במצודים נשגבים, ובא להודיע פלא גדול ונס נסתר שעם בריה חלושה שבכל הנבראים והיא הצרעה בה יכרית הקב"ה את החזקים שבכל המקומות.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמותי" כמו שהיה הענין במצרים אנוסה מפני ישראל, כי ה' נלחם:

" ונתתי את כל אויביך אליך עורף" מפני האימה והמהומה שיעד באמרו את אימתי אשלח לפניך:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את אימתי". עוד תרויח שע"י שאלך בקרבך תתפשט האימה שלי עד למרחוק (גדר האימה הוא מה שמתיראים מפני דבר גדול ונורא יראת הרוממות) ובזה והמותי את כל העם וגו', וציין זה בג' מדרגות, כי לארץ האמורי נכנסו ישראל והם התקבצו ללחום עמהם וה' הממם בעמידת השמש והירח ובאבני אלגביש ואז נסו מפני ישראל, ועז"א אשר תבא בהם

שמורה שנכנסו לתוך מחנותם רק שה' הממם בכל צרה ונתנם עורף לפני ב"י:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

את אימתי וגו'. הגם שאמר למעלה (פסוק כ"ג) והכחדתיו כאן גילה כי בתחלה לא לכל יכחיד אלא עד שיפרה יוסיף ה' להום את העם הצריך ישראל לארצו וכן על זה הדרך יהיו כובשים והולכים וכמו שגילה לבסוף באומרו לא אגרשנו וגו' עד אשר תפרה ותנחל הכל:

<< · מ"ג שמות · כג · כז · >>