קטגוריה:עמוס ג יב
נוסח המקרא
כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש
כֹּה אָמַר יְהוָה כַּאֲשֶׁר יַצִּיל הָרֹעֶה מִפִּי הָאֲרִי שְׁתֵּי כְרָעַיִם אוֹ בְדַל אֹזֶן כֵּן יִנָּצְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיֹּשְׁבִים בְּשֹׁמְרוֹן בִּפְאַת מִטָּה וּבִדְמֶשֶׁק עָרֶשׂ.
כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהֹוָה֒ כַּאֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָרֹעֶ֜ה מִפִּ֧י הָאֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן כֵּ֣ן יִנָּצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן בִּפְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּבִדְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ׃
כֹּה֮ אָמַ֣ר יְהוָה֒ כַּ/אֲשֶׁר֩ יַצִּ֨יל הָ/רֹעֶ֜ה מִ/פִּ֧י הָ/אֲרִ֛י שְׁתֵּ֥י כְרָעַ֖יִם א֣וֹ בְדַל־אֹ֑זֶן כֵּ֣ן יִנָּצְל֞וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַ/יֹּֽשְׁבִים֙ בְּ/שֹׁ֣מְר֔וֹן בִּ/פְאַ֥ת מִטָּ֖ה וּ/בִ/דְמֶ֥שֶׁק עָֽרֶשׂ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"בדל אוזן" - חסחוס דאודן.
"כן ינצלו בני ישראל" - מתי מעט.
"בפאת מטה ובדמשק ערש" -
תרגם יונתן "בתקוף שולטן ועל דמשק רחיצן". ואומר אני שפתרון התרגום:
- לפי שבימי יהואחז בן יהוא כתיב (מלכים ב יג): "כי אבדם מלך ארם", וירבעם בן בנו הושיעם במקצת, שנאמר (מלכים ב יד): "ולא דבר ה' למחות את שם ישראל, ויושיעם ביד ירבעם וגו', הוא השיב את גבול ישראל", וזהו בפאת מטה - פנת הבית היא חזקו של בית, לכן תרגם "בתקוף שולטן" של ירבעם, ועמוס נתנבא בימי ירבעם.
- ועוד נבא, שסופן להסמך על מלכי ארם, וכן עשו בימי פקח בן רמליהו שנתחבר עם רצין, וזהו ובדמשק ערש - עיקר מנוחתם ומבטחם תהי על דמשק.
ורבותינו אמרו בסדר עולם:
- ר' נהוראי אומר משום רבי יהושוע אלו עשרת השבטים שנסמכו על חזקיהו מלך יהודה ועל יהודה ופלטו עמהם.
- בפאת מטה - מלמד שלא נשתייר מהם אלא אחד משמונה שבהם, ושאר ערש היכן הוא? - בדמשק, לקיים מה שנאמר (עמוס ה): "והגליתי אתכם מהלאה לדמשק".
ושמעתי משמו של ר' מנחם זצ"ל, שהיה מפרש זו "אחד משמונה", שלא נאמר "פאת" אלא "בפאת מטה", במקצתה, באחת משתי רוחות של פאה, והיא שמינית של מטה, שהרי ארבע פאות יש, ושתי רוחות לפאה.
דבר אחר מצאתי בדברי ר' מאיר זצ"ל:
- בפאת מטה - בעון אחזיה בן אחאב ששלח לדרוש (מלכים ב א ב): "בבעל זבוב אלהי עקרון האחיה מחלי זה".
- ובדמשק ערש - בן הדד מלך ארם, שלח לדרוש באלהי ישראל (מלכים ב ח).
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בדל אזן" - ת"י חסחוס והוא הקשה שבאזן ואין לו דמיון
"בפאת" - ענין עבר וצד
"ובדמשק ערש" - ערש היא מטה כמו ערשו ערש ברזל (דברים ג)ויקרא מטת החולה דמשק ערש כי כולה משקה מכוחו וניעו מן הזיעה וכן העיר דמשק נקראת בזה השם על כי היא כולה משקה במרבית יאורים ואגמי מים ועם כי היא בשי"ן שמאלית
מצודת דוד
"כן ינצלו" - ר"ל כמו שאין תועלת בעצם הדבר שמציל הרועה מן הארי כן לא יהיה תועלת באותן הנשארים בשומרון כי רק ישארו החולים השוכבים בפאת המטה ובערש המטונף ממשקה החולה
"כאשר יציל הרועה" - דרך הרועה כשהארי טורף שה מן העדר הוא מחזיר להציל מה להביא לראיה לבעליו שהארי טרפו ושהוא לא גנבו ולאח"ז משליכו כי לא הצילו כ"א להיות לעד ולא למאכלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
מדוע מציל הרועה חלקי בהמה מפי הטורף
הנביא עמוס רוצה להמחיש לבני ישראל את עוצמת הפורענות, והוא משתמש במשל מחיי הרועים:
(עמוס ג יב): "כה אמר ה': כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן, כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש"
כשאריה טורף כבש, הרועה מצליח להציל מפיו רק חלק קטן מהכבש - רק " שתי כרעיים " או " בדל אוזן "; כך גם בני ישראל יינצלו - רק מעטים מהם יצליחו לברוח.
מדוע בכלל טורח הרועה להציל שתי כרעיים או בדל אוזן מפי הארי? והרי אף אחד לא יאכל את זה!
ייתכן שהסיבה כתובה בפרשת שומר בהמה: (שמות כב יב): "אם טרף יטרף - יבאהו עד, הטרפה לא ישלם". על-פי חלק מהמפרשים, הכוונה שהשומר צריך להביא עדות - הוכחה - לכך שהבהמה נטרפה, ואז הוא פטור מתשלום (מכילתא דרשב"י, ראב"ע, רמב"ן, רשב"ם, חזקוני) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-23.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "עמוס ג יב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.