פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שמות יב מח


מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַיהוָה הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֮ לַיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכׇל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲרֵי יִתְגַיַּיר עִמְּכוֹן גִּיּוֹרָא וְיַעֲבֵיד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ מִגְזַר לֵיהּ כָּל דְּכוּרָא וּבְכֵן יִקְרַב לְמִעְבְּדֵיהּ וִיהֵי כְּיַצִּיבֵי אַרְעָא וְכָל עַרְלָא לָא יֵיכוֹל בֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲרוּם יִתְגַּיַּיר עִמְכוֹן גִּיּוֹרָא וְיַעֲבֵד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ יִגְזוֹר לֵיהּ כָּל דְּכוּרָא וּבְכֵן יְהֵי כָּשֵׁר לְמֶעֱבְדֵיהּ וִיהֵי כְּיַצִיבָא דְאַרְעָא וְכָל עַרְלָאֵי בַּר יִשְרָאֵל לָא יֵיכוּל בֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועשה פסח" - יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד תלמוד לומר והיה כאזרח הארץ מה אזרח בארבעה עשר אף גר בארבעה עשר

"וכל ערל לא יאכל בו" - להביא את שמתו אחיו מחמת מילה שאינו מומר לערלות ואינו נלמד מבן נכר לא יאכל בו

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


צז. וכי יגור אתך גר. שומע אני כשנתגייר יעשה פסח מיד, תלמוד לומר והיה כאזרח הארץ. מה אזרח בי"ד אף גר בי"ד. רבי שמעון אומר, הרי שנתגייר בין שני פסחים, שומע אני יעשה פסח שני, תלמוד לומר והיה כאורח הארץ, מה אזרח (עד) שלא עשה את הראשון יעשה את השני. כך גר (כל) שלא עשה את הראשון יעשה השני.

צח. המול לכם כל זכר מגיד שמילת זכרים מעכבתו (מלאכול) הפסח. אין לי אלא מילת זכרים, מילת עבדים מנין- הרי אתה דן, נאמר כאן [אז], ונאמר להלן [אז], מה להלן מילת עבדים, אף כאן מילת עבדים. (אי מה) [ומה] (להלן) מילת זכרים, אף (כאן) מילת זכרים, דברי רבי ישמעאל. ר' יונתן אומר, אין מילת זכרים מעכבתו מלאכול בפסח, ומה תלמוד לומר המול לו כל זכר, הרי שהיו לפניו שתי מצות. מצות פסח ומצות מילה, איני יודע איזה מהם תקדים. כשהוא אומר המול לו כל זכר, תקדים מצות מילה למצות הפסח. רבי נתן אומר, שאין תלמוד לומר המול לו, אלא (להביא) את העבד שטבל לפני רבו ויצא לבן חורין. מעשה בבלוריא שטבלו מקצת שפחותיה לפניה ומקצת לאחריה. ובא מעשה לפני חכמים ואמרו את שטבלו לפניה בנות חורין, לאחריה משועבדות. ואף על פי כן שמשוה עד יום מותה.

צט. וכל ערל לא יאכל בו למה נאמר? (והלא כבר נאמר) כל בן נכר לא יאכל בו, אבל ישראל ערל, שומע אני יהא כשר לאכול פסח -תלמוד לומר וכל ערל לא יאכל בו.

<< · מ"ג שמות · יב · מח · >>