מ"ג שמות יב מט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אוֹרָיְתָא חֲדָא תְּהֵי לְיַצִּיבַיָּא וּלְגִיּוֹרַיָּא דְּיִתְגַייְּרוּן בֵּינֵיכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אוֹרַיְיתָא חָדָא תְּהֵא לְכָל מִצְוָותָא לְיַצִּיבָא וּלְגִיּוֹרָא דִי מִתְגַּיֵּיר בֵּינֵיכוֹן: |
רש"י
וקשיא למה הוצרך לרבות גרים לעיל (פסוק יט) גבי חמץ, הרי כתיב "תורה אחת וגו'", ויש לומר דכתיב (שם) "האזרח", והווא אמינא דוקא אזרח, לכך הוצרך לרבות גרים. והא דפירש לעיל (רש"י פסוק יט) דבעינן לרבות הגר שלא תאמר הנס נעשה בישראל ולא בגר, הכי פירושו, דהווא אמינא דהאי "האזרח" היה אתי למעוטי גרים, ולא הוי מוקמינן "אזרח" למידי אחריתי, משום דמסתבר למעוטי גרים שלא היו באותו הנס. ואין לך להקשות דלא לכתוב גם כן "האזרח" והשתא לא צריך לרבות גרים, דודאי האי "אזרח" לשום דרשה אתא, דאם לא כן למה כתב "אזרח", והווא אמינא דאתא למעוטי גרים:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
מלבי"ם - התורה והמצוה
ק. תורה אחת זה מלמד על כל מצות שבתורה, וכן אמר בספרי בהעלותך ( בהעלותך ל ) ואני הארכתי בפרט זה ובארתיו בכל פרטיו בספר התורה והמצווה ויקרא ( ויקרא קצא ) עיי"ש.