מפרשי רש"י על שמות א יב
רש"י
"וכאשר יענו אותו" - בכל מה שהם נותנין לב לענות - כן לב הקב"ה להרבות ולהפריץ.
"כן ירבה" - כן רבה וכן פרץ. ומדרשו - רוח הקודש אומרת כן: "אתם אומרים פן ירבה ואני אומר כן ירבה".
"ויקוצו" - קצו בחייהם (ויש מפרשים המצרים בעיני עצמם וקשה לי). ורבותינו דרשו - כקוצים היו בעיניהם.
רש"י מנוקד ומעוצב
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ – בְּכָל מַה שֶּׁהֵם נוֹתְנִין לֵב לְעַנּוֹת, כֵּן לֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְבּוֹת וּלְהַפְרִיץ.
כֵּן יִרְבֶּה – כֵּן רָבָה וְכֵן פָּרַץ. וּמִדְרָשׁוֹ, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֶרֶת כֵּן: אַתֶּם אוֹמְרִים "פֶּן יִרְבֶּה" וַאֲנִי אוֹמֵר "כֵּן יִרְבֶּה" (סוטה י"א ע"א).
וַיָּקֻצוּ – קָצוּ בְחַיֵּיהֶם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ: כְּקוֹצִים הָיוּ בְעֵינֵיהֶם (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).
מפרשי רש"י
[יג] בכל מה שהם נותנים לב לענות וכו'. פירוש הא דכתיב "יענו" דמשמע לשון עתיד, והוי למכתב 'וכאשר ענו אותם' לא לשון עתיד, אלא 'כל מה שנותנים לב לענות' דהיינו לעתיד. ומפני שקשה "כן ירבה", דלא יתכן לומר "כאשר יענו" שנותנים לב לענות - כן היו רבין, דאין ענין זה אצל זה לומר כאשר היו נותנים לב לענות כן היו רבים, אלא פירוש הכתוב 'כן לב הקב"ה להרבות ולהפריץ', ופירוש הכתוב כאשר לב המצריים לענות - "כן ירבה וכן יפרץ" על ידי שהיה לב הקב"ה להרבות ולהפריץ. ומפני שכתוב "כן ירבה", והוי למכתב 'כן רבה וכן פרץ', דכאן לא יוכל לתרץ לשון עתיד כמו אצל "יענו" - ולפרש כן לב הקב"ה להרבות, ד"כן ירבה וכן יפרוץ" פעל עומד ולא יתכן לפרש כן לב הקב"ה להרבות, לכך תירץ שהוא כמו 'כן רבה וכן פרץ', ונכתב "כן ירבה" משום המדרש (סוטה דף יא.) 'אתם אומרים פן ירבה ואני אומר כן ירבה':
[יד] קצו בחייהם. והרי מקרא קצר, שלא נכתב 'ויקוצו בחייהם':
[טו] ומדרש אגדה. כלומר רז"ל (סוטה דף יא.) דרשו שאינו מקרא קצר, אלא 'כקוצים היו בעיניהם', והשתא לא הוי המקרא קצר כלל (כ"ה ברא"ם):