מ"ג שמות א יג


<< · מ"ג שמות · א · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעֲבִ֧דוּ מִצְרַ֛יִם אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָֽרֶךְ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאַפְלַחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְשַׁעֲבִּידוּ מִצְרָאֵי יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בפרך" - בעבודה קשה המפרכת את הגוף ומשברתו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בְּפָרֶךְ – בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, הַמְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף וּמְשַׁבַּרְתּוֹ (שמות רבה א,י; סוטה י"א ע"א).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בפרך: לשון שברון הוא, בתלמוד, מפרכין באגוזים:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויעבידו - רעות רבות חידש עליהם: בראשונה, לעשות מלאכתו. וכאשר ראה שלא חסר רבותם, נתן רשות למצרים ולשריהם להעבידם יותר מחוק העבדים, וזהו בפרך. והוא כדברי המתרגם ארמית. ולומר בפיוט "פרוכים", איננו נכון כלל. וכאשר ראה שלא יועיל זה, אז קרא למילדות, שהן שרות על כל המילדות, וציווה להרוג כל הזכרים הילודים:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ראו רמב"ן על שמות א יא

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעבידו" כשראו אותם מבזים עצמם לפעולה פחותה שמו אותם לעבדים, וזה כי כפי מה שהיו מוסיפים חטאת על חטאת כן אבדה עצתם ויצאו מרעה לרעה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויעבדו". ואז כבשום לעבדים לעבוד בם בתמידות, ולא לבד לעבודת המלך רק לכל מצרים, בענין שהיו עבדים לעבדים והיו הפקר לכל, וזאת שנית שלא לבד שהעבידום לצרכם רק היה עבודת פרך עבודה בלי מנוחה ובלי צורך רק לפרך את גופם:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בפרך. בפה רך שאמר להם בנו לכם ערים לשבת:

<< · מ"ג שמות · א · יג · >>