פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שיר השירים ז יא

מקראות גדולות שיר השירים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני לדודי ועלי תשוקתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


מליצה:

(יא) "אני לדודי ועלי תשוקתו", כי יצאה נשמתו בנשיקה ותשוקה. תשוקת החלק אל הכל והכל אל החלק, ותדבק במקורה ברוב אהבתה, (ועיין באדרת האזינו דף רפ"ח שרשב"י אמר פסוק זה בעת מותו):

מדרש רבה (כל הפסוק)


יא.

אני לדודי ועלי תשוקתו ג' שוקין הן: אין שוקן של ישראל, אלא באביהם שבשמים, שנאמר: אני לדודי ועלי תשוקתו. אין שוקה של אשה, אלא בבעלה, שנאמר: (בראשית ג') ואל אישך תשוקתך. אין שוקו של יצר הרע, אלא בקין וחבורתו, שנאמר: (שם ד') ואליך תשוקתו. ר' יהושע בשם ר' אחא: אין שוקן של גשמים, אלא בארץ, שנאמר: (תהילים ס"ח) פקדת הארץ ותשוקקה רבת תעשרנה, אם זכיתם תעשירנה ואם לא תעשרנה, שתעשה לכם אחד מעשרה. דבר אחר: ועלי תשוקתו תשים אנו, אף על פי שאנו תשים אנו מצפים ומקוים לישועתו של הקדוש ברוך הוא בכל יום ויום ומיחדים שמו שתי פעמים, ואומרים: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: