מ"ג שיר השירים ז יא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני לדודי ועלי תשוקתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲנִ֣י לְדוֹדִ֔י וְעָלַ֖י תְּשׁוּקָתֽוֹ׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

תשוקתו - כמו ואל אישך תשוקתך:

הפעם השנית

אפך כמגדל הלבנון - אותו המגדל היה שוה לא היה בו עוות:

ראשך עליך ככרמל - כעין כרמל וכארגמן בעין או באף:

וטעם מלך אסור ברהטים - כי דימה השער שהוא יורד זה תחת זה כדמות המים ברהטים והמלך הוא הראש או יהיה פירושו כי המלך הוא היה מתאוה להיות אסור וקשור בחבלי שערה וזה הענין הזכירוהו שרי קדר החושקים:

מה יפית - אין בעולם תענוג לנפש ולא דבר יפה ונעים כמו החשק:

זאת קומתך דמתה לתמר - ואשכלות הם אשכלות הגפן שעלתה עם אילן התמר כל אחד היה מתאוה ואומר אעלה בתמר:

אחזה בסנסיניו - ויאחז בשדיה ויריח אפה שהיא כתפוחים:

וחכך - הוא הריר שתחת הלשון שהוא דומה ליין המתהלך במישרים וירחיש הישן כל כך ישמח הנפש ויעיר הלב, אמרתי להם הנערה אומרת אני לדודי לבדו לא לכם המתאוים:

ועלי תשוקתו - לעשות חפצו:

הפעם השלישית

(ד) שני שדיך - שתי תורות:

(ה) צוארך - המלך המשיח:

עיניך - הם הנביאי' שהיו בתחלה בחשבון עתה יהיו רבים כענין והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו וגו':

אפך - הוא כהן גדול כענין ישימו קטורה באפך:

(ו) ראשך עליך ככרמל - זהו נחמיה בן חושיאל שהוא מבני יוסף:

ודלת ראשך - זהו אליהו:

מלך אסור ברהטים - הוא המשיח שהוא אסור כאשר העתיקו קדמונינו כי ביום שחרבה ירושלם נולד:

(ז) מה יפית - שתחזור כנסת ישראל לגדולתה, וענין זאת קומתך דמתה לתמר זהו שאמר ועמך כלם צדיקים וכתוב צדיק כתמר יפרח:

(ט) וריח אפך - הוא הכהן הגדול המעלה העולות והמקטיר:

(י) וחכך - הם המשוררים:

(יא) אני לדודי - כי חלק יי' עמו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מליצה: (יא) "אני לדודי ועלי תשוקתו", כי יצאה נשמתו בנשיקה ותשוקה. תשוקת החלק אל הכל והכל אל החלק, ותדבק במקורה ברוב אהבתה, (ועיין באדרת האזינו דף רפ"ח שרשב"י אמר פסוק זה בעת מותו):

מדרש רבה (כל הפסוק)


יא.    [ עריכה ]
אני לדודי ועלי תשוקתו ג' שוקין הן: אין שוקן של ישראל, אלא באביהם שבשמים, שנאמר: אני לדודי ועלי תשוקתו. אין שוקה של אשה, אלא בבעלה, שנאמר: (בראשית ג') ואל אישך תשוקתך. אין שוקו של יצר הרע, אלא בקין וחבורתו, שנאמר: (שם ד') ואליך תשוקתו. ר' יהושע בשם ר' אחא: אין שוקן של גשמים, אלא בארץ, שנאמר: (תהילים ס"ח) פקדת הארץ ותשוקקה רבת תעשרנה, אם זכיתם תעשירנה ואם לא תעשרנה, שתעשה לכם אחד מעשרה. דבר אחר: ועלי תשוקתו תשים אנו, אף על פי שאנו תשים אנו מצפים ומקוים לישועתו של הקדוש ברוך הוא בכל יום ויום ומיחדים שמו שתי פעמים, ואומרים: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד: