פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות שיר השירים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְכָה דוֹדִי נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִינָה בַּכְּפָרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְכָ֤ה דוֹדִי֙ נֵצֵ֣א הַשָּׂדֶ֔ה נָלִ֖ינָה בַּכְּפָרִֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכה דודי נצא השדה" - דרשו רבותינו בעירובין אמרה כנסת ישראל רבונו של עולם אל תדינני כיושבי כרכים שיש בהם גזל ועריות אלא כיושבי פרזות שהם בעלי אומנות ועוסקין בתורה מתוך הדחק

"נלינה בכפרים" - נלינה בכופרים בא ואראך בני עשו שהשפעת להם טובה וכופרים בך

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

הפעם הראשונה

את דודי - אוהבי או ריר הלשון:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(יב) "לכה". [הרעיה השיבה פניה אל דודה ואומרת] לכה דודי נצא מפה אל השדה, בלילה הזו נלינה בכפרים שסביב ירושלים:

מליצה:

(יב) "לכה". עתה שיצאה הנפש מן הגויה, היא משיבה פניה אל דודה העליון העומד עליה לאספה אליו אומרת, לכה דודי מפה, נצא מן העיר שהוא הגויה אל השדה ר"ל חוץ לגויה, נלינה בכפרים, כי ידוע שבלילה הראשונה עדן הנפש מרחפת על קצת חלקי הגויה ואינה מתפרדת מכל חלקיו לגמרי, ואחר שהגוף בכללו נמשל בשיר הזה לעיר, א"כ קצת חלקיו וכחותיו המיוחדים הנפרדים נמשלים לכפרים קטנים שהישוב בהם מעט, ועז"א נלינה בלילה זו בכפרים, ונבקר עוד קצת חלקי הגוף, וכנודע מענין חבוט הקבר:

מדרש רבה (כל הפסוק)


יב.

לכה דודי נצא השדה רוח הקדש צווחת ואומרת: נצא ונטייל בדימוסין של עולם. נלינה בכפרים בכופרים בו, אלו כרכי אומות העולם, שכפרו בהקב"ה. אמר רבי אבא בר כהנא: אעפ"כ לשעה: