אבן עזרא על שיר השירים ז

<< · אבן עזרא על שיר השירים · ז · >>

פסוק א

עריכה

• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

השולמית - שהיא מן שלם היא ירושלם וענינו יראו שלם: כמחולת המחנים - מן תוף וחליל ומחול:

פסוק ב

עריכה

• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

חמוקי ירכיך - יש אומרים שהוא המקום שיסוב הירך וכן יפרש תתחמקין גם חמק עבר:

חלאים - לשון רבים מן וחלי כתם כמו צבאים שהוא לשון רבים מן צבי:

אמן - חרש וזה הלשון ידוע:

פסוק ג

עריכה

• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

שררך - טבורך כמו רפאות תהי לשרך:

אגן - כלי עגול וכן וישם באגנות:

הסהר - תרגום ירח וכן השהרונים כדמות ירח וכן יקראו בלשון ישמעאל:

המזג - ידוע בלשון רבנן כמו מסכה יינה ויש אומרים שפירושו כפי עניינו וכן אפרשנו במקומו ואין לו ריע דומה:

סוגה - כמו בדברי חכמינו סייג

הפעם השנית

אמרה היא כל מי שהיה רואה אותי היה תמיה ואומר מי זאת הנשקפה כמו שחר והשיבותי להם אל גנת אגוז ירדתי וטעם לא ידעתי, אמרה תמיהה אני שלא הרגשתי ולא ידעתי שהייתי הולכת במרוצה אליך כמו מרכבות עמי נדיב הגדול שיש בעמי והיה כל רואי צועק אחרי שובי השולמית והייתי אומרת להם מה תחזו בשולמית שיצאת' כולכם לראותה כאשר תצאנה שתי מערכות במחולות לקראת המלך והוא עובר באמצע בין שתי המערכות וזה ענין המחנים והיו אומרים מה יפו פעמיך:

וענין חמוקי ירכיך - שהיו מכוסים בבגד מצוייר במיני חלאים:

שררך - והענין בשררך אזור בשרירה חגור במתניה יש בו דמות הסהרונים ואחר שדימהו ללבנה בשעת היותה מליאה אמרה כי זה הסהר שלך לא יחסר אורו כאשר יחסר אור הסהר אחר היותו שלם:

בטנך ערמת חטים - שהיתה נראית בחוץ כמו ערימת חטים עבה מלמטה ודקה מלמעלה:

וענין סוגה בשושנים - אמר כי הערימה לא היתה נראית כי שושנים היו סביבם:

הפעם השלישית

מי זאת הנשקפה - כמו מי זאת עולה מן המדבר והענין על חשמונאי שאותו הזמן היתה המלוכה בבית שני, אמרה שכינה אל גנת אגוז ירדתי משל לכנסת ישראל שלא יראה הפרי אלא אחר השברו הפך וישמן ישורון ויבעט, נשקפתי לראות הפרחה הגפן אם יש ישראל צדיקים גמורים וישרים, אמרה כנסת ישראל לא ידעתי והענין לא הרגשתי עד ששמתני נפשי והענין שאני הרעותי לנפשי עד שחזרתי להיות מרכבות לאחרים הפך ואתה על במותימו תדרוך והרכבתיך על במתי ארץ והטעם שנאת חנם שהיתה בבית שני עד שהולידה הגלות על ישראל:

שובי שובי - זה לעתיד בשוב ה' את שבות ציון:

וענין מה תחזו בשולמית - כמו ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה:

מה יפו פעמיך - שיעלו ישראל מכל מקום כענין מי אלה כעב תעופינה:

שררך - סנהדרי גדולה כחצי גורן עגולה:

בטנך - סנהדרי קטנה:

ככרמל - יש אומרים הר הכרמל ואיננו כי אם עין וכן בדברי הימים כתוב וכרמל עם ארגמן:

פסוק ד

עריכה

• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

===הפעם השלישית=== (ד) שני שדיך - שתי תורות:

פסוק ה

עריכה

• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

צוארך - המלך המשיח:

עיניך - הם הנביאי' שהיו בתחלה בחשבון עתה יהיו רבים כענין והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו וגו':

אפך - הוא כהן גדול כענין ישימו קטורה באפך:

פסוק ו

עריכה

• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

===הפעם הראשונה===

ברהטים - כמו ברהטים בשקתות המים והם מקומות עשויות להתחבר שם המים:

ודלת - בלשון ישמעאל קצה השער:

ראשך עליך ככרמל - זהו נחמיה בן חושיאל שהוא מבני יוסף:

ודלת ראשך - זהו אליהו:

מלך אסור ברהטים - הוא המשיח שהוא אסור כאשר העתיקו קדמונינו כי ביום שחרבה ירושלם נולד:

פסוק ז

עריכה

• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

מה יפית - שתחזור כנסת ישראל לגדולתה, וענין זאת קומתך דמתה לתמר זהו שאמר ועמך כלם צדיקים וכתוב צדיק כתמר יפרח:

פסוק ט

עריכה

• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

בסנסניו - אין לו דומה והוא למעלה ששם הפרי: וריח אפך - הוא הכהן הגדול המעלה העולות והמקטיר:

פסוק י

עריכה

• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

למישרים - תאר היין כמו יתהלך במישרים:

דובב - כענין דבור ואולי כמוהו דבה:

וחכך - הם המשוררים:

פסוק יא

עריכה

• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

תשוקתו - כמו ואל אישך תשוקתך:

הפעם השנית

אפך כמגדל הלבנון - אותו המגדל היה שוה לא היה בו עוות:

ראשך עליך ככרמל - כעין כרמל וכארגמן בעין או באף:

וטעם מלך אסור ברהטים - כי דימה השער שהוא יורד זה תחת זה כדמות המים ברהטים והמלך הוא הראש או יהיה פירושו כי המלך הוא היה מתאוה להיות אסור וקשור בחבלי שערה וזה הענין הזכירוהו שרי קדר החושקים:

מה יפית - אין בעולם תענוג לנפש ולא דבר יפה ונעים כמו החשק:

זאת קומתך דמתה לתמר - ואשכלות הם אשכלות הגפן שעלתה עם אילן התמר כל אחד היה מתאוה ואומר אעלה בתמר:

אחזה בסנסיניו - ויאחז בשדיה ויריח אפה שהיא כתפוחים:

וחכך - הוא הריר שתחת הלשון שהוא דומה ליין המתהלך במישרים וירחיש הישן כל כך ישמח הנפש ויעיר הלב, אמרתי להם הנערה אומרת אני לדודי לבדו לא לכם המתאוים:

ועלי תשוקתו - לעשות חפצו:

הפעם השלישית

(ד) שני שדיך - שתי תורות:

(ה) צוארך - המלך המשיח:

עיניך - הם הנביאי' שהיו בתחלה בחשבון עתה יהיו רבים כענין והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו וגו':

אפך - הוא כהן גדול כענין ישימו קטורה באפך:

(ו) ראשך עליך ככרמל - זהו נחמיה בן חושיאל שהוא מבני יוסף:

ודלת ראשך - זהו אליהו:

מלך אסור ברהטים - הוא המשיח שהוא אסור כאשר העתיקו קדמונינו כי ביום שחרבה ירושלם נולד:

(ז) מה יפית - שתחזור כנסת ישראל לגדולתה, וענין זאת קומתך דמתה לתמר זהו שאמר ועמך כלם צדיקים וכתוב צדיק כתמר יפרח:

(ט) וריח אפך - הוא הכהן הגדול המעלה העולות והמקטיר:

(י) וחכך - הם המשוררים:

(יא) אני לדודי - כי חלק יי' עמו:

פסוק יב

עריכה

• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

===הפעם הראשונה=== את דודי - אוהבי או ריר הלשון:

פסוק יד

עריכה

• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

הדודאים - צמח כדמות צורת אדם:

<< · אבן עזרא על שיר השירים · ז · >>