מ"ג משלי כז כד


<< · מ"ג משלי · כז · כד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור [ודור]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר דור [וָדוֹר].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י לֹ֣א לְעוֹלָ֣ם חֹ֑סֶן
  וְאִם־נֵ֗֝זֶר לְד֣וֹר דור וָדֽוֹר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא לעולם חוסן" - שאם אתה עשיר בכסף ובזהב שמא לא יתקיים לעולם לכך אל תבזה דברים קטנים שלך "גלה חציר" - כשגלה החציר בימי ניסן ויראה הדשא ונאספו עשבים לצמוח אז ייטיב לך שיהיו גזותיהם של כבשים ללבושך

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא לעולם חוסן". וראוי שתזדרז בקנין המוחשות בזה האופן כי לא יתמיד לאדם לעולם חוסן ותוקף וכח להשתדל באלו ההשגות ולקנותם כי במות האדם יסור ממנו זה הכח אשר לו מצד החומר ואע"פ שהנזר והמלכות שיהי' לשכל במה שקנה מהמושכלות הוא מתמיד לו לדור ודור כי השכל הנקנה הוא נצחי והוא ידע כי המוחשו' יגיעו תחלה לחושי' ואחר יגיע באמצעותם אל החוש המשותף ומדרגת' בו קרובה אל המדרגה שהיתה להם בחוש חוש אלא שלא יתפעל החוש המשותף מהם באופן הפעולות החושים ממוחשיהם ואחר זה יתקרבו אל ההשגות אל הרוחניות ויוסרו מהם הרבה מהקליפות בהגיעם אל הזוכר והשומר והדמיון כמו שנתבאר בספר החוש והמוחש:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חוסן" - ענין חוזק, ויאמר על העושר, וכן (יחזקאל כב): "חוסן ויקר יקחו".

"נזר" - כתר. 

מצודת דוד

"כי וגו'" - עם כי כביר מצאה ידך, מכל-מקום גם מזה אל תנח ידך, כי לא לעולם יתקיים חוזק העושר, ותהיה אז נושע בעדרי הצאן.

"ואם נזר" - וכי נזר העושר היא דבר המתקיים לכל ימי הדורות?! וכפל הדבר במ"ש.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי לא לעולם חוסן", גם אם יש לך חוסן והון עתק, אל תסמוך עליו כי אינו לעולם, ויוכל להיות שתתרושש, וגם אם יש יש לך "נזר" שהוא קיים כל ימי חייך, אינו "לדור ודור" ויוכל להיות שבניך לא יירשו הנזר:

ביאור המילות

"לעולם, לדור ודור". עי' הבדלם (ישעיה י"ג כ') ובכ"מ:
 

<< · מ"ג משלי · כז · כד · >>