מ"ג משלי כז כג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָדֹעַ תֵּדַע פְּנֵי צֹאנֶךָ שִׁית לִבְּךָ לַעֲדָרִים.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָדֹ֣עַ תֵּ֭דַע פְּנֵ֣י צֹאנֶ֑ךָ
שִׁ֥ית לִ֝בְּךָ֗ לַעֲדָרִֽים׃
רש"י
רלב"ג
"ושית לבך לעדרים". ר"ל למוחשות המסכימות אשר ישלם בהם ההשנות כי מהם תעמוד על המושכלות האמתיו' ולו תסתפק במה שתגיע מהחוש בזולת ההשנות הראוי בו יקרה מזה הטעות הרבה בקנין המושכלות כמו שהתבאר במקומותיו והנה לזאת הסבה המשיל זה לכאן כמו שאמר בספר שיר השירים כעדר הרחלים לפי מה שבארנו שם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שית" - ענין שימה.
מצודת דוד
"ידוע" - תן לבך לדעת בעצמך פני צאנך מה הם צריכים.
"שית לבך לעדרים" - לתת להם די מחסורם; וכפל הדבר במ"ש.