מ"ג משלי כז כה


<< · מ"ג משלי · כז · כה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא
  וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גלה חציר". ולזה אמר שכאשר גלה חציר וסר והוא העשב שיוציא חוש ממוחשיו אז יוציא דשא בחוש המשותף:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונאספו" - ענין כליון, כמו (ירמיהו ח): "אסף אסיפם". 

מצודת דוד

"גלה" - לפעמים נגלה החציר ונראה דשא, ופעמים נאספו וכלו עשבות הרים; לזה תן דעתך להכין לעת אשר לא תמצא.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גלה חציר", וכשהגיע זמן הקיץ בעת "שיתגלה החציר" שהוא מאכל לבהמה בבית כמ"ש מצמיח חציר לבהמה, "ונראה דשא" התלבשות האדמה בדשא שהוא למרעה בשדה, "ועשבות הרים" שא"א להצאן לעלות שמה, "תאסף" הביתה להיות מוכן לעת הצורך, ואז.

ביאור המילות

"חציר, דשא, עשב". (ישעיה ט"ו, ו'):
 

<< · מ"ג משלי · כז · כה · >>