מ"ג משלי כה יג


<< · מ"ג משלי · כה · יג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּצִנַּת־שֶׁ֨לֶג ׀ בְּי֬וֹם קָצִ֗יר
  צִ֣יר נֶ֭אֱמָן לְשֹׁלְחָ֑יו
    וְנֶ֖פֶשׁ אֲדֹנָ֣יו יָשִֽׁיב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כצנת שלג" - כקור ימי שלג שאדם מתאוה לו בימי קציר ולא שלג ממש שהשלג לא טוב הוא בשעת קציר

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כצנת שלג". הנה כצנת שלג ביום קציר שהיא ערבה מאד ושומרת החום הטבעי שלא יתפזר מפני חום האויר בעת ההי' וישיבהו לפנימי הגוף כן ציר נאמן לשולחיו וישיב לאדניו נפשו וחייו במה שהשלים תשוקתו באופן שלם בענין השליחות אשר שלחו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כצנת" - כמו קרירת השלג היא לנחת אם מי ימצאנו בעת הקציר להקר בו את הגוף, כן ציר נאמן הוא לנחת למשלחו, ומשיב נפשו. 

מצודת ציון

"כצנת" - מלשון צנה וקור, ובדרז"ל (פסחים עו.): "בשר צונן".

"ציר" - שליח, כמו (עובדיה א): "וציר בגוים שולח".

"ישיב" - ענין השקט והנחה, כמו (ישעיהו ל): "בשובה ונחת".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כצנת שלג ביום קציר", כמו שביום קציר שהיום בוער כתנור ומכה על ראש הקוצר עד שנפשו מתעלפת, אם תבא צנת שלג תשיב את נפשו, "כן ציר נאמן לשולחיו" אם בער עליו חמת מלך ושרים, ונפשו מסוכנת כי יומת ע"י הבערת האף, ושולח ציר נאמן ללמד זכות עליו, ישיב חמת האש "וישיב את נפש אדוניו", וגדר הציר שהולך ושב וישיב תשובה וישיב נפשו המתעלפת, ויש בזה מליצה שכל אדם הוא ציר ושלוח בעוה"ז, וצריך להיות ציר נאמן לשולחיו לעשות מה שבעבורו שולח הנה, ואז ישיב נפש אדוניו, שתשוב נפשו שהיא חלק אלוה אל מעונה, ואז לא יירא מלהט יום הבא אשר בוער כתנור, כי ישלג בצלמון ומצננים לו גיהנם, כמ"ש חז"ל על בה תשלג בצלמון:

ביאור המילות

"ציר". עמ"ש (ישעיה י"ט):
 

<< · מ"ג משלי · כה · יג · >>