מ"ג משלי כה יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶזֶם זָהָב וַחֲלִי כָתֶם מוֹכִיחַ חָכָם עַל אֹזֶן שֹׁמָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶ֣זֶם זָ֭הָב וַחֲלִי־כָ֑תֶם
מוֹכִ֥יחַ חָ֝כָ֗ם עַל־אֹ֥זֶן שֹׁמָֽעַת׃

רש"י

"נזם זהב וחלי כתם" - עדי קבוצת זהב כמו ותעד נזמה וחליתה (הושע ב) כמו חלאים (שיר השירים ז) "כתם" - לשון תכשיט זהב וכן כתם פז (שם ה)

רלב"ג

עריכה

• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק •

"נזם זהב". הנה כמו נזם זהב שיאות להשלים קשוט מי שיש לו חלי זהב עד שלא יאות זה בלא זה כן התוכחה הישרה כשתוכיח לאזן שומעת כי התוכחה ההיא תשלים קשוט השומע למוסר ובזולת האזן השומעת לא יאות התוכחת ולא יועיל כאמרו אל תוכח לץ פן ישנאך:

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"נזם" - שם תכשיט הנתון על האף.

"וחלי" - ענין עדי ותכשיט, כמו (הושע ב): "ותעד נזמה וחליתה".

"כתם" - זהב יקר וטוב וכן (תהלים מה): "בכתם אופיר".

מצודת דוד

"נזם זהב" - כמו נזם זהב עם עדי קבוצת הכתם, שהנזם יפה היא לעדי הכתם ולא בלעדה, כן יפה היא תוכחת החכם על אוזן השומעת, כי אם אין שומע לה לא ניכר יפיה.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"נזם זהב וחלי כתם", הנזם והחלי שתיהן קשוטי האזנים, וכמו שהם מקשטים האזן החיצוני, "כן מוכיח חכם", שמוכיח ע"פ דברי החכמה, "מקשט האזן שומעת" תוכחה, שקשוטה הוא אם התוכחה מפי בעל חכמה שזה כזהב וכתם אופיר:

ביאור המילות

"נזם, וחלי". שניהם קשוטי האוזן, ותעד נזמה וחליתה (הושע ב'), הנזם תולה בנקב שבתנוך האזן, והחלי חלול ועגול ומקיף את האזן, ונקרא ג"כ מגולים על אזניך (יחזקאל ט"ז):

<< · מ"ג משלי · כה · יב · >>