פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּהִ֣י עֵד־חִנָּ֣ם בְּרֵעֶ֑ךָ
  וַ֝הֲפִתִּ֗יתָ בִּשְׂפָתֶֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והפתית בשפתיך" - תתפתה לרעך בדבורך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תהי עד חנם ברעך". לספר כזבים בספוריך הראויים להיישיר על דרושי החכמות כי בזה תסבב להטעות האנשים בדעות וכן אם תמצא דעת לקודמים בלתי ישר בעיניך אין ראוי שתמצא ספורים בשפתיך בלתי צודקים לשבר הדעת ההוא וכן אם נעזר בעל הדעת ההוא בספורי' כוזבים אין ראוי שתעשה כן במה שתביא מהמוחשות לסתר דעתו כי זה יבלבל המעיינים בזאת החקירה בלבול חזק:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תהי עד חנם ברעך" - בל תעיד עדות על חברך לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא חינם:

  • בין אם תעשה זה מחמת שכר, שעל זה אמר "והפתית", רוצה לומר, שתרויח פת לחם על-ידי "שפתיך"...


ביאור המילות

"והפתית" - מעניין פת לחם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד חנם" - ר"ל דבר שלא ידעתו, ועם כי הוא בדבר חנם שאין בדבר היזק ממון.

"ברעך" - בעבור אמונת רעך, ר"ל על כי ידעת שדבריו אמת.

"והפתית" - ר"ל אף אם בשום פעם פתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עכ"ז עם כל זה אתה לא תעשה כן.

<< · מ"ג משלי · כד · כח · >>