מ"ג משלי כד יג


<< · מ"ג משלי · כד · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱכׇל־בְּנִ֣י דְבַ֣שׁ כִּי־ט֑וֹב
  וְנֹ֥פֶת מָ֝ת֗וֹק עַל־חִכֶּֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אכל בני דבש" - כלומר דרך בני אדם לאכול דבש כי טוב הוא אף

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אכל". על כן השתדל לאכול זה הערב ללב כדבש ונופת אל החיך והוא החכמה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונופת" - ענין הזלה ונטיפה, כמו (תהלים יט): "ונופת צופים".

"חכך" - מלשון חיך. 

מצודת דוד

"אכול" - כשם שמאכל דבש טוב הוא, וכשם שתשים טיפין מדבר מתוק על חכך,

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אכל בני דבש כי טוב", ר"ל הלא "תאכל דבש" מצד "שהוא" מאכל "טוב" לגוף, "ונופת" הדבש "הוא מתוק" בעת שבא "על חכך":

 

<< · מ"ג משלי · כד · יג · >>