מ"ג משלי י כב


<< · מ"ג משלי · י · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּרְכַּת יְהוָה הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּרְכַּ֣ת יְ֭הֹוָה הִ֣יא תַעֲשִׁ֑יר
  וְלֹֽא־יוֹסִ֖ף עֶ֣צֶב עִמָּֽהּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" - אין צריך להתייגע להעשיר בו די בברכה מה שהוא מברכו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברכת ה' היא תעשיר". האנשים המושגחים מהש"י ולא יצטרך העשיר להיות יגע ועמל עמה כמו הענין בשאר העשירים שיעמלו ולא יניח להם עשרם לישן וזה כי השם יתברך הוא יישיר עניניו כולם מצד דבקות השגחתו בו או ירצה בזה כי ברכת ה' היא תעשיר השכל האנושי מקניני החכמה והנה זה העושר הוא באופן שלא יוסיף עצב עמה כי הוא נצחי וקיים:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ברכת ה'" - הברכה שנותן ה' היא מעשרת את האדם, ועם הברכה ההוא לא יצטרך להוסיף עוד עצבון ויגיעה להרבות הון, כי יהיה די לו בהברכה הבאה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברכת ה' היא תעשיר", העושר שבא ע"י השתדלות אינו עושר אמתי ובעליו אוכל לחם העצבים, ר"ל שבעת יאכל לחם יתעצב, כי יזכור טרחו ועמלו בהשגתו וידאג פן יחסר לו וע"כ יצמצם מזונו כאילו עי"כ יוסיף בעשרו, וזה מצד שאינו עושר אמתי והוא עני לפי מחשבתו, אבל ברכת ה' היא תעשיר עושר אמתי, "והעצב לא תוסיף עמה" על העושר, ר"ל לא יצטרך להעציב להוסיף ע"י העצב על עשרו, כי אוכל בשמחה ובריוח כי הברכה מצויה בכל אשר לו:

 

<< · מ"ג משלי · י · כב · >>