פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׂפְתֵ֣י צַ֭דִּיק יִרְע֣וּ רַבִּ֑ים
  וֶ֝אֱוִילִ֗ים בַּחֲסַר־לֵ֥ב יָמֽוּתוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שפתי צדיק ירעו רבים וגו'" - שרבים אוכלים בזכותו ובתפלתו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שפתי צדיק". הנה שפתי צדיק לא די שיחיו הצדיק אבל ינהיגו רבים ויכלכלו אותם כמו שירעה הרועה את הצאן ואולם האוילי' לא די שלא יועילו לזולתם אבל יביאו על עצמ' המות מצד חסרון דעתם:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שפתי צדיק ירעו רבים", כבר בארתי שהשפתים מורה על הדבור החיצוני, והנה לשון צדיק בו יתבונן בעצמו על הדרך שיבחר לעצמו כנ"ל פסוק הקודם, ופי צדיק בעניני חכמה הם מקור חיים כנ"ל פסוק י"א. ושפתי צדיק, הוא מציין מה שמוציא בשפתיו דברים שרגיל בהם, הם ירעו רבים, שילמדם דרכיו ואורחותיו, "ואוילים בחסר לב ימותו", גדר אויל הוא המסתפק בדרכי החכמה, וזה ההפך של הדעת המרומז בשפתי צדיק, שהשפתים מורים בדבר שידוע בבירור כנ"ל, כי לא לבד שאינו יודע ידיעה ברורה עד שיוציא דרכי החכמה בשפתיו החיצונים ללמדם לרבים כי גם א"ע לא ירעה, רק ימות בחסר לב, כי א"ל לב המושל ומנהיג את תאוותיו ע"פ דרכי החכמה וחקותיה אחר שמסתפק בהם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ירעו רבים" - רבים אוכלים מפרי שפתיו, כי יורה להם הדרך אשר ילכו בה לטוב להם.

"ואוילים" - אבל האוילים, אשר לא שמעו אליו, ימותו בעבור חסרון לבם, שלא בחנו דבריו.

מצודת ציון

"ירעו" - מלשון מרעה, ור"ל יאכילו.

<< · מ"ג משלי · י · כא · >>