<< · מ"ג משלי · י · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֵ֣כֶר צַ֭דִּיק לִבְרָכָ֑ה
  וְשֵׁ֖ם רְשָׁעִ֣ים יִרְקָֽב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכר צדיק לברכה" - המזכיר צדיק מברכו "ושם רשעים ירקב" - רקבון עולה בשמם שאין אדם חפץ להזכיר שמו והוא משתכח מאליו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכר צדיק לברכה". כי תמיד יהיה נוסף ענין הטוב והשלמתו בזכרו, ואולם "שם רשעים" ישחת, וישיגהו הבלוי כמו שיכסה פיהם החמס שירצו לעשותו.  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"זכר צדיק" - זכרון הצדיק הוא לברכה, כי בכל עת יזכרו בו יברכוהו.

"ירקב" - על כי אין רצון הבריות לזכרו, נשכח שמו כאילו נרקב.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכר צדיק", יש הבדל בין שם ובין זכר, השם הוא השם העצמי, והזכר מורה מה שמזכירים אותו ע"י מעשיו אשר עשה, "הצדיק גם זכרו עומד לברכה" כי יזכירו מעשיו בכל דור ויברכוהו, "והרשעים גם שמם ירקב", שלא לבד שאין זוכרים מעשיהם גם שמם ועצמותם ירקב מעצמו ויכלה כי אין להם השארה נפשיית או מינית:

ביאור המילות

"זכר, ושם" עיין הבדלם תהלות (קל"ה י"ג):
 

<< · מ"ג משלי · י · ז · >>