מ"ג משלי יח ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּ֭ם מִתְרַפֶּ֣ה בִמְלַאכְתּ֑וֹ
אָ֥ח ה֗֝וּא לְבַ֣עַל מַשְׁחִֽית׃
רש"י
רלב"ג
- כי בעל זאת המלאכה יסמוך על שיעשה מלאכתו באמונה, ולא ירגיש במה שיתחדש לו מעצלות הפועל ההוא, כמו שלא ירגיש בפח מי שנלכד בו עד הלכדו.
- והשני, כי אם עשה המלאכה לעצמו, הנה עצלותו בו יסבב שלא ימצא לו טרפו, ויצטרך להיות בעל משחית בעבור בקשת המזון.
- והשלישי, כי אם תהיה זאת המלאכה אשר לאדם במה שהוא אדם, והוא השגת המושכלות, הנה עצלותו בה תסבב שילכד השכל בפחי הגוף ובשחיתותיו.
זהו ביאור מה שיראה לנו עתה בזאת הפרשה שהגבלנו ביאוריה.
והנה, התועלות המגיעות ממנה רבים ברבוי הענינים הנכללים בזה, וזה מבואר מאד במאמר מאמר ממנה. ואולם על דרך כלל, הנה הקיף זה החלק על הרחקת:
- הכסילות
- והרשע
- והעצלה
- והאולת
- והשקרות
- והמרמה
- והשנאה
- והקפדנות
- וריבוי הדברים שלא לצורך ותועלת
- וההצטער
- והיות בז לדבר
- ובלתי שומע עצה.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות