פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַצְרֵ֣ף לַ֭כֶּסֶף וְכ֣וּר לַזָּהָ֑ב
  וּבֹחֵ֖ן לִבּ֣וֹת יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצרף לכסף" - כלי שצורפין בו כסף ועושין אותו מאפר מקלה על גבי חרס קרוי מצרף

"וכור לזהב" - כלי שצורפין בו את הזהב כלי שזוקקין בו את הזהב כמו קדירה שבורה קרויה כור

"מצרף לכסף וכור לזהב" - המצרף עשוי לצרוף כסף למלאכתו וכן הכור לזקק הזהב אבל הלבבות הקב"ה זוקקן ובוחנן ויודע מחשבותן

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יז ג): "מצרף", (משלי יז ד): "מרע", (משלי יז ה): "לעג" - שלושה דבקים.

"מצרף" - מין כור.

"מזין" - הראוי מאזין.

כלומר: יש מצרף לכסף וכור לזהב לזקקו, וכן יבין הלבבות ה', ויידע מי שהוא מרע ומחשב רכילות, שהוא על שפת איש.

"שמח" - מי ששמח לאיד הרש, "לא יינקה", לא יהיה נקי כל אחד מהם, כי השם בוחן הלבבות, וייתן שכר למרע וללועג ולשמח לאיד.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצרף לכסף" - הנה, הכסף יש לו מצרף יוכל האדם לבררו מסיגיו, ובו יוכל לבחון כמה יש בו מן הסיגים כשיקח ממנו משקל מה ויעמוד על השיעור שיחסר ממנו, וכזה יש גם-כן כור לזהב לברר אותו מסיגיו; ואולם הלבבות אין שם מי שיבחנם זולתי השם יתברך.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג-ד) "מצרף לכסף" וכו' "מרע מקשיב" וכו', "הכסף" כדי לברר ממנו הסיג צריך "מצרף, והזהב" היקר יותר, סיגיו דבוקים בו יותר ולהפרידם ולזקקם צריך "כור", שהיא אש גדולה יותר "וה' הוא הבוחן לבות", לטהרו מן הסיגים כל אחד לפי מה שהוא, שיש לב שהסיגים בלתי דבוקים בו כ"כ ונמשל ככסף, והוא החוטא בין טוב לרע במפורסמות מצד התאוה, וזה יצורף באש קטנה, ויש המעוה בעיוניות בדברים שבין אמת ושקר שהם בבינה, וזה נמשל כזהב, כי העון והשכל חשוב מן המעשה, אבל הסיגים שלו דבוקים בו יותר וצריך כור ואש גדול לזקקו ולבחנו, ומפרש שהמצרף לכסף, הוא "מרע המקשיב על שפת און", ששומע לתאוותיו שהוא עץ הדעת טוב ורע, שענינו בשפה שהיא חיצונית נגד הלשון. כי ההבדל בין טוב ורע יודע ע"י החושים והדעת שהשפה רומזת על הדעת, ומי שמקשיב על שפת און שהיא התאוה בדברים המפורסמים ומחליף טוב לרע, הוא מרע, והכור לזהב הוא אל "המאזין על לשון הוות", שהלשון הוא בבינה, ואם מקלקל בבינה מביא שבר וניגוד להויה ולישות, והוא שקר, כי מחליף האמת בשקר, וזה צריך כור לזהב להסיר סיגיו ותערובות המינות אשר בו:

ביאור המילות

"מצרף, כור". האש של הכור גדולה יותר ומזה שם כיריים, כמ"ש בס' התו"ה שמיני (סי' ק"ס):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מצרף" - הכסף והזהב, כאשר מי ירצה לדעת כמה יש בהם מן הסיגים, יקח ממנו במשקל ידוע, וישימו בכור, והסיג ישרף ונשאר הכסף והזהב נקי, ובזה יבחן הכל. אבל לבות בני אדם, יבחנם ה' הטובה היא אם רעה.

מצודת ציון

"מצרף וכור" - שמות הכלים אשר יתיכו בהם הזהב והכסף.

<< · מ"ג משלי · יז · ג · >>