פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִרְמָה בְּלֶב חֹרְשֵׁי רָע וּלְיֹעֲצֵי שָׁלוֹם שִׂמְחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֭רְמָה בְּלֶב־חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע
  וּֽלְיֹעֲצֵ֖י שָׁל֣וֹם שִׂמְחָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מרמה בלב חרשי רע" - ומתוך שהם טרודים במחשבות של תרמית, אין להם שמחה, "וליועצי שלום - שמחה".

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלב חורשי רע". תמצא ה"מרמה", כי יתחכמו איך יוכלו במרמה להשחית לזולתם.

והנה, המרמה שיחשבו ליועצי שלום, והם הצדיקים אשר עצתם והשתדלותם תמיד לשלום ולטוב, תשוב "שמחה" להם, כי לא יזוקו הצדיקים במרמה אשר חשבו הרעים עליהם, אך על קדקדם חמסם ירד, כי השם יתברך לא יעזבם ביד הרשעים, ולזה יקרה מזה שמחה לצדיקים ושמחה לעולם, כי זה יהיה סבה לאבדן הרשעים.

או יהיה הרצון בזה: לב חורשי רע היא תמיד עם מרמה ברע, וליועצי שלום תמצא תמיד שמחה בלבם, ולזה יהיה בלב הרעים הרע תמיד ובלב הצדיקים תמצא השמחה תמיד, וזו כמו ראיה על צד מליצת השיר, כי הרע דבק לרעים והשמחה דבקה לצדיקים, וזה האמת לפי מה שהתבאר מדברינו במה שקדם:

 

רבנו יונה גירונדי (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מרמה בלב חורשי רע". אם ייעצך להרע לחברך ולנקום נקמתך מאיתו, ויחזיק נפשו כמקנא לכבודך - אל תאמן בו, כי מרמה בלב יועצי רע. ודע, כי לא מאהבתך ייעצך, כי אם משנאתו את חברך. ולולי כי ישנאהו, לא ייעצך לעשות עמו רעה. גם אם נאמנה איתך אהבתו, לא ייעצך להרע לאיש ולהוסיף לשנאת חברך, כי אם היום תגמול רעה, אין לך אדם שאין לו שעה. ואמרו במוסרים: "אל ימעט בעיניך שונא אחד, ואל ירבו בעיניך אלף אוהבים".

"חורשי" - לשון עצה, וכן (יהושע ב א): "חרש לאמור".

"וליועצי שלום שמחה" - אם יועץ עצת שלום בין אדם לחברו, שניהם יאהבוהו, כי ידעו אשר אין זה כי אם אהבה נאמנה. והנוהג במידה הזאת, ירבו אוהביו וישמח בהם, כי שנאת הבריות תוליד דאגה, ואהבתם - שמחה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מרמה בלב חורשי רע וליועצי שלום שמחה", הגביל חורשי רע נגד יועצי שלום, כמ"ש עושה שלום ובורא רע, שהשלום הוא קיום המציאות, והרע הוא חורבן המציאות, יועצי שלום הם החפצים בקיום המציאות והשלום כולל כל טוב, שלום הביתי והמדיני, הם האוהבים להיטיב עם הכלל ויועצים לקיים ולהחזיק כל טוב ויושר וצדק, והם הנקראים יועצים כי הם מתיעצים ע"פ החכמה והאמת, שסתם עצה הוא לטוב, והיועץ יועץ בגלוי, והחורשי רע חפצים להפר המציאות להחריב עמודי העולם, להשבית הישוב ולהרוס את האמת והצדק כמו עד שקרים, ועושי רשעה, ומשחיתי הכלל והפרט, והם חורשים בסתר בל יודע לאיש וע"כ לבם מלא מרמה, כי צריכים לרמאות עד שלא יודע רעתם בקהל וישמרו מהם, כמ"ש ועד שקרים מרמה, והם תמיד עצבים ומלאים יגון פן יודע רעתם ומרמתם, כמ"ש עד ארגיעה ל' שקר, אבל יועצי שלום הם מלאים שמחה, כי הטוב ישמח במעשיו והרע יתעצב תמיד, והמרמה לא יגור עם השמחה כי מלא פחד ורעדה:


ביאור המילות

"חרשי". הם המעמיקים מחשבות בסתר, כמו ויתחרשו לו כל הלילה:

 

הגאון מווילנה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"מרמה בלב חורשי רע" - כי המדברים מרמה נקראים "חורשי רע", וכמו החורש קרקע בכדי שתוציא פירות, כן הוא נותן עצה בכדי שיצא מזה רע. ומחמת שהם חפצים שלא ייוודע הרע שבליבם, הם תמיד בדאגה, ואותה המרמה תמיד בליבם - פן יתגלה הדבר ולא תתקיים עצתם.

"וליועצי שלום שמחה" - אבל אותם הנותנים עצות לשלום, בלי שום מרמה, הם תמיד בשמחה, כי ליבם נכון ובטוח, ואינם מתייראים מהיגלות ליבם.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מרמה וגו'" - בלב החושב רע תמצא מרמה, והוא מיצר ודואג שלא יתגלה; אבל היועצים על השלום עוד ישמחו אם יתגלה.

מצודת ציון

"חורשי" - ענין מחשבה.

רמ"ד ואלי (כל הפרק)(כל הפסוק)


...

וגם היא אזהרה אל האדם, שיהיה תמיד בכלל "יועצי שלום", שבכך יזכה אל הקדושה, אעפ"י שלא זכה בה ע"י מעשיו, כדאי הוא המעשה הזה לבדו שיזכה בה ויהיה שמח כל ימיו. כמו שאמרו רז"ל על אותם האנשים שהיו בני העולם הבא, ששאלום מה מעשיהם, והשיבו "אינשי בדיחי אנן, וכד חזינן איניש דעציבא דעתיה אנן מבדחין ליה. כי היו יועצים לו דרך שלום בכל ענייניו, ועל-ידי-כך מעבירים את דאגתו. והם היו זוכים להיות שמחים בעולם הזה, ומובטחים אל השמחה השלימה של עולם הבא.

ואמנם הפירוש העיקרי לעניין אמרו "מרמה בלב חורשי רע", כי יש חכמה ויש מרמה:

  • החכמה - אינה אלא חכמת התורה, בסוד (משלי ב ו): "כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה", שהם השלושה מוחין העליונים המתפשטים בכל דרגין קדישין ובעם הקדוש הדבקים בהם.
  • והמרמה - היא חכמתן של האומות שחושבים להיות חכמים ואינם יודעים כלום מן האמת, כי השקר בלבד הוא שמתפשט בפנימיות שלהם, ונמצא שהם מרמים את עצמן וגם מרמין זה את זה בחכמתן של שקר וכזב, שלטעם זה נקראת "מרמה" לפי שהם מרומין ודאי, כי ההתפשטות שלהם אינו אלא תוהו והבל, כמו שראוי לדרגין מסאבין דאינון "חורשי רע", ואינם ראויים לקבל מן הטוב של האמת כלל ועיקר. אבל ישראל הם המתקשרים עם היסוד הקדוש שנקרא "שלום", והוא מקבל את השפעותיו מרזא דאימא עילאה שנקראת "שמחה", לפי שהאמת מצדה, והאמת הוא שגורם את השמחה, בסוד (תהלים יט): "פיקודי ה' ישרים משמחי לב", וזה סוד: "וליועצי שלום שמחה".

<< · מ"ג משלי · יב · כ · >>