מ"ג משלי יב ח
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ
וְנַעֲוֵה־לֵ֗֝ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃
רש"י
"ונעוה לב" - שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז
"נעוה" - כמו נעותי משמוע (ישעיהו כא) וכן בן נעות המרדות (שמואל א כ) וי"ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זערלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לפי שכלו" - כל איש ישובח לפי שיעור שכלו אם רב ואם מעט; אבל מי שלבו נטה מחכמה, יהיה לבזיון.
מצודת ציון
"ונעוה" - מלשון נע, כאשר יאמר מן "זע" - "זעוה".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"שכלו". גדר והבדל בין שכל לחכמה ובינה בארו דורשי הלשון, וע"ע לקמן (י"ג ט"ו), "ונעוה לב", לב, עוה ועקש, ויש הבדל בין עקש לב, ועוה לב, שהעקש בא על דבר חושיי, והעוה הוא עוות הגיוני וכולל גם עוות השכל והבינה שנמשך ע"י קלקול הלב ותאותיו, ומלת יהיה על השכל, שהשכל יהיה לבוז: