פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְפִי שִׂכְלוֹ יְהֻלַּל אִישׁ וְנַעֲוֵה לֵב יִהְיֶה לָבוּז.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְֽפִי־שִׂ֭כְלוֹ יְהֻלַּל־אִ֑ישׁ
  וְנַעֲוֵה־לֵ֗֝ב יִהְיֶ֥ה לָבֽוּז׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לפי שכלו יהולל איש" - אם חכם מעט או הרבה הכל לפי שכלו יטול שכרו

"ונעוה לב" - שהניע לבו לגמרי מן התורה הוא יהיה לבוז

"נעוה" - כמו נעותי משמוע (ישעיהו כא) וכן בן נעות המרדות (שמואל א כ) וי"ל נעוה מי שלבו נעוע מגזרת נע ונד כאשר יאמר זעוה מגזרת זע

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לפי שכלו". האיש המשכיל יהולל לפי שכלו כי החכמה משובחת לאנשים כלם וכלם נכספים אליה כמו שזכרנו במה שקדם ואמנם מי שהוא מעוות השכל ר"ל שהוא טועה במושכלות יהיה לבוז כי לא יעמוד במשאו ובמתנו מפני שבוש דעותיו אבל ינצחוהו המתוכחים עמו וישיגהו הבוז לזאת הסבה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לפי שכלו יהולל איש", השכל הוא כח מיוחד באדם השולט על דברים שאין הבינה שולטת, כמו להבין חקי החכמה על אמתתם (וכבר בארו חכמי הלשון שלכן לא תמצא לשונות של בינה סמוכים אצל חכמה שיאמר בינו חכמה כמ"ש ומשכילים בכל חכמה, כי זה למעלה מבינת האדם) וכן להבין ההשגות העליונות כבוד ה' וכיוצא שא"א להשיג ע"י היקשים ומופתים שהתחלתם בנוים על המוחשות או מושכלות ראשונות, ישיג בכח השכל. והנה סתם שכל המוזכר בכתבי הקדש הוא לטוב, אבל לפעמים יצר הלב ושקיעתו בתאות יטעה את השכל, כי הלב הוא הכח הממשלה אשר בנפש, והוא צריך ליועצים שהם הבינה והשכל, אבל כאשר יתגברו בו הציורים הרעים והתאוות ימשיך גם את היועצים שיעצוהו כפי רצון היצר, ואז יעזרהו השכל לרוע, ומי "שלבו" שהוא כח הממשלה "נעוה" וסר מדרך הישר והחכמה, אז גם "השכל יהיה לבוז", כי ילך כעבד לשרת את התאוה והיצר, וז"ש "שהאיש יהולל לפי שכלו", שאם י"ל שכל גדול ישכיל את חקי החכמה וישכיל באמתת דרכי ה' ויהיה לתהלה ותפארת, וכ"ז בשהלב ישר, היינו שכח המושל שבו, נוהג כפי חקי החכמה והבינה ובלתי שומע ליצריו הזונים, אבל כשהוא "נעוה לב", אז" יהיה השכל לבוז", כי כל ששכלו גדול יותר, כן יעזרהו לרוע:

ביאור המילות

"שכלו". גדר והבדל בין שכל לחכמה ובינה בארו דורשי הלשון, וע"ע לקמן (י"ג ט"ו), "ונעוה לב", לב, עוה ועקש, ויש הבדל בין עקש לב, ועוה לב, שהעקש בא על דבר חושיי, והעוה הוא עוות הגיוני וכולל גם עוות השכל והבינה שנמשך ע"י קלקול הלב ותאותיו, ומלת יהיה על השכל, שהשכל יהיה לבוז:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לפי שכלו" - כל איש ישובח לפי שיעור שכלו אם רב ואם מעט; אבל מי שלבו נטה מחכמה, יהיה לבזיון.

מצודת ציון

"ונעוה" - מלשון נע, כאשר יאמר מן "זע" - "זעוה".

<< · מ"ג משלי · יב · ח · >>