פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָפ֣וֹךְ רְשָׁעִ֣ים וְאֵינָ֑ם
  וּבֵ֖ית צַדִּיקִ֣ים יַעֲמֹֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הפוך רשעים" - כמו להפוך כמהפכת רגע נהפכים

"ואינם" - כלים כגון סדום

"ובית צדיקים יעמוד" - יתקיים

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הפוך רשעים ואינם". הש"י יהפוך רשעים ואינם במעט זמן ואולם הצדיקים הם בהפך זה כי ביתם יעמוד ויתקיים והוא זרעם ואין צריך לומר שהם בעצמם יעמדו ויתקיימו כי גם זרעם יעמוד ויתקיים כאמרו ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הפוך רשעים ואינם", הרשעים הגם שנראה שהם מושרשים בחוזק, הנה כשמגיע שעת עונשם כשנתמלא סאתם הקב"ה מהפך אותם, שההיפוך הוא מהפך אל הפך, בין באיכות בין בכמות בין במצב, וכשיהפך השורש למעלה והענפים למטה בעץ, או ראשו למטה ורגליו למעלה באדם, זה נקרא הפך, כמ"ש הפך משורש ערים, ואז אינם עוד במציאות, כמ"ש ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן ויעבור והנה איננו, וזה לו מדה כנגד מדה, כי הרשע הולך הפוך, כי האדם דומה כעץ ששרשו למעלה שהוא ראשו וענפיו דבוקים בארץ, והרשע שראשו ומוחו ומחשבותיו דבוקים בארץ הוא הפוך, ועונשו שיהפך ה' אותו, שהוא הכליון הגמור, אבל "בית צדיקים יעמד", שהצדיק גם אם יענש, יענש תיכף כשיחטא, ושבע יפול צדיק וקם, כי לא יעקר שרשו רק יכהו בקנינו וביסורים, ולא לבד הצדיק עצמו שאפילו ביתו יעמוד, וכבר אמר (למעלה י' כ"ה) כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם, ושם מדבר על רעות טבעיות, ופה מעונשים השגחיים, ובמדרש פ' נח דרש שני הכתובים על דור המבול ונח:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הפוך" - כאשר יהפכו הרשעים אז אינם בעולם ויאבד זכר למו; אבל בית הצדיקים יתקיים לעד.

מצודת ציון

"ואינם" - ואין להם.

<< · מ"ג משלי · יב · ז · >>