פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת
  קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עוצה עיניו" - ל' קריצה וכן איעצה עליך עיני (תהלים לב)

"כלה רעה" - כמו כי כלתה אליו הרעה וגו' וגורם לבא רעה לעולם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוצה עיניו". מי שהוא עוצה עיניו וסותם אותם או אחד מהם כדי שתשלם לו יותר מחשבת התהפכות והכזבים ואחר כך הוציא מה שבמחשבתו אל הפועל בשחתך שפתיו ופתח אותם לדבר הדברים בפיו הנה דבורו השלים הרע כי במה שחשב לא היה מגיע נזק לאנשים אם לא יוציאהו בפיו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוצה עיניו לחשוב תהפוכות", במה שמרמז בעיניו דרך עצה כבר חושב תהפוכות, כמ"ש קורץ בעיניו תהפוכות בלבו, ובעת "שקורץ שפתיו" ומדבר דרך רמז, אז כבר "כלה רעה", כאילו ברמז העין יתחיל ובניב ובקריצת שפתים יכלה כל רעתו, כן מעשה הרע נקל בעיניו:


ביאור המילות

"עצה". כמו איעצה עליך עיני, שמרמז בעיניו כאלו מיעץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוצה" - הסותם עיניו לחשוב להפך אמרים (כי דרך המעמיק לחשוב מה יסתום אז עיניו לבל יבלבלו אותו דברים הנראים).

"קורץ" - המנדנד בשפתיו לרמז לשון הרע,

"כלה רעה" - הנה זה גמר הרעה אשר חשב עליה, כי רמזה ועשה מעשה.

מצודת ציון

"עוצה" - ענין סתימה, כמו (ישעיהו כט): "ויעצם את עיניכם".

"קורץ" - ענין נדנוד לרמז, כמו (משלי ו): "קורץ בעיניו".

"כלה" - ענין גמר והשלמה.

<< · מ"ג משלי · טז · ל · >>