פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שֵׂיבָה בְּדֶרֶךְ צְדָקָה תִּמָּצֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה
  בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בדרך צדקה תמצא" - ע"י הצדקה מאריכין ימיהם

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עטרת תפארת שיבה". הנה השיבה היא עטרה של תפארת כי האנשים כלם יכבדו איש שיבה ויגיעו האנשים לזה בדרך צדק ויושר במדות או בדעות כי בזולת זה יתכן שימות האדם בלא עתו או יהיה הרצון בזה כי השיבה אשר בדרך צדקה תמצא הוא עטרת תפארת כי מצד היושר בדעות ובמדות ומצד הישישות אשר יחובר עמהם נגדל מדרגת האיש ומעלתו בחכמה ובפלוסופיא המדינית כי בישישי' חכמה וארך ימים תבונה מצד רוב מה שעמד עליו מהחוש ומצד אורך הזמן אשר שקדו בבקשת החכמה ומצד השקט רתיחת הטבעי בעת השיבה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עטרת תפארת שיבה", השיבה היא עטרת תפארת שמחויבים לתת כבוד לזקנים על שבחנו הימים ועשו רב טוב והשלימו תכליתם, אבל העטרת הזה לא "תמצא" רק "בדרך צדקה", שאז כל שהוסיף ימים הוסיף מצות ומע"ט, אבל הרשע הוסיף לעשות רע ולא ילבש עטרת הימים. וגם יל"פ ע"ד מ"ש יראת ה' תוסיף ימים, וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים, ואחר שחשב מעשי אנשי רשע שכבר אמר עליהם למעלה (שם) אדם בליעל וכו' על כן פתאום יבא אידו אמר גם פה שבדרך הרשע הזה לא ימצא עטרת שיבה, כי פתע ישבר ואין מרפא:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עטרת וגו'" - ההולך בדרך צדקה, תמצא בו עטרת תפארת שיבה, כי ירבה ימים בגדולה ותפארת.

<< · מ"ג משלי · טז · לא · >>