פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַשְׂכִּיל עַל דָּבָר יִמְצָא טוֹב וּבוֹטֵחַ בַּיהוָה אַשְׁרָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב
  וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהֹוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משכיל על דבר ימצא טוב" - הנותן לב להתבונן על דבריו לפלס את דרכיו ימצא טוב

"ובוטח בה' אשריו" - כשהוא מפלס דרכיו ורואה בה מצוה שיש בה סכנה או חסרון כיס ובוטח בהקב"ה ועושה הטוב

"אשריו" - הן אשוריו שלו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משכיל על דבר ימצא טוב". הנה מי שהוא מעיין ומסתכל איך ראוי שיתנהג בדבר דבר ולא יעשה מעשיו בזריזות ובבהלה הוא ימצא טוב בדברי' כי זה ממה שיתיישר בו להגיע אל התכלית הנרצה ומי ששם מבטחו עם זה בה' לא במה שהכין מהסבות אשריו כי הש"י ימציא לו חפציו ואף אם שגג בהכנת הסבות:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"משכיל על דבר ימצא טוב", ר"ל מי שעושה עניניו בלא השכלה ולא ישים לב לבחור האמצעים המובילים אל תכלית נרצה, לא ימצא טוב שהוא התכלית אחר שלא בקש אותו, אבל "המשכיל על דבר" ומבקש בשכלו איך ובאיזה אופן יעשה, ימצא טוב, ויש הבדל בין מצליח ובין משכיל, ההצלחה היא במקרה עפ"י המזל, והמשכיל יחשוב בשכלו למצוא האמצעיים הטובים, ואז ימצא טוב כמי שחפש ומצא את אשר בקש, אמנם יש דרך אחר שאינו משכיל על דבריו כלל רק "בוטח בה'" ומאמין שה' יעשה הכל כפי ההשגחה, אז "אשריו", כי זה האושר וההצלחה הנפשיית ההשגחיית, שהמאושר הוא גדול מהמצליח, שזה אושר הנפש:


ביאור המילות

"משכיל". עמ"ש (יהושע א') בהבדל בין מצליח ומשכיל, והבדל בין מאושר ומצליח בארתי בכ"מ, שהאושר הוא הנפשי, וההצלחה היא בעניני העולם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משכיל" - המתבונן וצופה לסוף הדבר, ימצא טוב, כי יצליח. ואם אחר כל ההתבוננות יבטח בה', אשרי לו.

<< · מ"ג משלי · טז · כ · >>