מ"ג משלי טז יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַיהֹוָ֑ה
מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כׇּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃
רש"י
רלב"ג
והנה, העיר בזה גם-כן אל דבר המשקלים והמאזניים, כי ידיעת היותם בצדק הוא לה', ולזה ראוי שיירא האדם מזה.
והנה, הביאור הראשון הוא היותר נכון.
וידמה, לפי הביאור הראשון, שיהיה שב אומרו (משלי טז י): "קסם על שפתי מלך" אל החלק המושל באדם, והוא השכל. והנה, קראו מלך, כי בזה האופן יתיישר לו העיון, כשימלוך על שאר כחות הגוף והנפש, וישרתוהו כלם. וידוע כי החטא לא יקרה בהשגתו המיוחסת לו, ולזה לא יקרה טעות בציור כי הוא מהשכל לבד, אך יקרה טעות באמת מפני היות ההשגה מורכבת מהשכל והחוש, כמו שנתבאר בספר הנפש. ולזאת הסיבה לא ימעל פיו במשפט במה שישפטהו ממה שהוא מיוחס לו. ולזה הביאור ימשך יפה מה שביארנו ראשונה במאמר "פלס ומאזני משפט" וגומר. וזה הביאור הוא הנראה צודק בזה המקום.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"פלס" - הנה, יש ביד ה' פלס ומאזנים לשקול בהם משפט תשלומין, ומעשהו בדבר התשלומין הוא כמו כל אבני כיס, הם אבני המשקל הנתונים באמתחת, ויש שם רבי המשקל וקטני המשקל, וכן ישקול המקום תשלומין לכל אחד לפי הגמול.
מצודת ציון
"פלס" - ענין יושר, כמו (משלי ד): "פלס מעגל רגליך".. והושאל על מטה המאזנים, כי הוא מיישר את המשקל.
"כיס" - אמתחת ושק.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"פלס ומאזני משפט". עי' הבדלם למעלה (ד' כ"ו), והאבנים של מאזנים מוכנים בכיס, לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן: