מ"ג משלי ז כב


<< · מ"ג משלי · ז · כב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ה֤וֹלֵ֥ךְ אַחֲרֶ֗יהָ פִּ֫תְאֹ֥ם
  כְּ֭שׁוֹר אֶל־טֶ֣בַח יָבֹ֑א
    וּ֝כְעֶ֗כֶס אֶל־מוּסַ֥ר אֱוִֽיל׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וכעכס" - זה ארס נחש "אל מוסר אויל" - כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב"ה ליסר האויל המחויב למקום ב"ה כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה ויפלח חצה את כבדו

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

הנה האויל "הולך אחריה פתאום", ודומה בזה אל "השור" אשר הולך מעצמו במהירות אל מקום "שיטבחוהו" בו, וכמו הנשים שיבאו במהירות אל "העכס" לחשבם כי יתקשטו בו ולא ירגישו כי הוא מוכן "למאסרם", ר"ל לקשור אותם באופן שלא יוכל להם ללכת, כי לא יוכלו להרחיב צעדיהם, וגם הוא הוכן לשמרם מלפשק רגליהם למנאפים, ולא ירגישו בזה. והנה, העכסים הם כמו תכשיטין היו נושאות אותן ברגליהם, כאמרו וברגליהם תעכסנה, והיתה הכוונה בהם למה שזכרנו. והנה, ילך האויל אחריה פתאום כמו שזכרנו עד יפלח וגו':  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הולך" - והרי הוא הולך אחריה פתאום כמו השור הבא מעצמו אל מקום המטבח.

"וכעכס" - וכאשר ירוץ הנחש מהרה בשליחות המקום לייסר האויל בארסו, כן חיש מהר נמשך אחריה. 

מצודת ציון

"וכעכס" - הוא ארס הנחש, וכן (ישעיהו ג): "ברגליהם תעכסנה".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הולך אחריה פתאום", ואחר שנדח ממקומו מתחיל פתאום ללכת, כי אם היה מתמהמה ושואל עצת שכלו היה מתאפק מלכת, אבל זה יתהוה פתאום ובכ"ז תחלה לבו נוקפו והולך מתוך הכרח "כשור אל טבח יובל", שאינו הולך ברצון רק בהכרח, ואח"כ ילך ברצון, ובכ"ז ילך "כעכס אל מוסר אויל", הנחש המצלצל ההולך ליסר את האויל, הגם שהולך ברצון בכל זה הוא מצלצל להזהיר את האויל המסתפק בכל דבר שידע להזהר מארסו, כן הגם שהולך ברצונו לבו מצלצל ומזהיר אותו מן הארס הטמון שם:

ביאור המילות

"עכס". הנחש המצלצל, וכן וברגליהם תעכסנה (ישעיה ג') עיין שם:
 

<< · מ"ג משלי · ז · כב · >>