פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ
  בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הטתו" - לאותו חסר לב אליה

"ברוב לקחה" - שהיא למודה להרגיל בכך אנשים

"בחלק שפתיה" - בדבור חלקלק תדיחנו מן הדרך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הטתו ברוב לקחה". דבריה הלוקחים לבו, "בחלק שפתיה הדיחה" אותו מדרך הראוי, ומשכה לבבו אל דרכי הניאוף.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הטתו" ראה שתחלה לא שמע אליה רק "שברוב לקחה" הטתה אותו שיפנה אליה, ואח"כ "בחלק שפתיה" ודברי חלקות "תדיחנו" ממקומו להתחיל לזוז ללכת אחריה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הטתו" - אמר שלמה: הן ראיתי שהיא הטתה אותו אחר דעתה ברוב הרגל דבריה אשר היא למודה לפתות בני אדם, ובחלקת מאמר שפתיה הדיחה אותו מדרך הישר.

מצודת ציון

"לקחה" - ענין לימוד והרגל, כמו (ירמיהו כג): "הלוקחים לשונם".

<< · מ"ג משלי · ז · כא · >>