פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָא כִמְהַלֵּךְ רֵאשֶׁךָ וּמַחְסֹרְךָ כְּאִישׁ מָגֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָֽא־כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ
  וּ֝מַחְסֹרְךָ֗ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובא כמהלך ראשך" - אם תעשה כן יבא חסרונך ודבר שאתה רש ממנו יבא לך מיד כאדם המהלך מהר ומחסורך יבא ויתמלא

"כאיש מגן" - הבא מהר להגין על אדוניו המקראות אלו עקרן משל על המתעצלין לעסוק בתורה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


הנה כשתנהג זה המנהג יבא זה העוני לך "ובא כמהלך", ר"ל שמדי בואו ילך לו ויסור, "ומחסורך" יבא לך "כאיש בעל מגן" וכלי מלחמה, שכאשר יבא במקום מה לא יתעכב שם אבל ילך אל מלחמתו, וזה כי מצד זריזותך בחכמה ישגיח הש"י ויתן לך מה שיצטרך לך. או ירצה בזה כי מצד הזריזות יקל לו בעיניו לכנוס ולאסוף בו בעמלו מה שיסתפק בו.והביאור הראשון הוא יותר נכון. והנה הזהיר תחלה לבלתי היות בעל תאוה, כי היא תמנע' השלימות, ואחר זה הזהיר מהעצלה, כי היא ג"כ תמנע השלימות ותהיה סבה אל שימות האדם בחוסר כל.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ובא כמהלך ראשך", בעת שיורש מנכסיו בא הריש כארח מהלך כדרכו באין עומד לנגדו כי לא יעשה תחלה דבר נגד הריש והעוני הבא עליו, "ומחסורך כאיש מגן" ואח"כ יבא עליו המחסור שיחסר לו לחם וכל צרכיו, ואז יעמוד וילחם נגד המחסור וירצה לגרשו מביתו, אבל המחסור יעמוד נגדו כאיש נושא מגן וצינה ולא יוכל לגרשו מביתו ולעשות לו מאומה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובא כמהלך" - בעבור זה יבוא לך עניות פתאום, כאורח המהלך בדרך, הבא פתאום לבית מלונו ולא נודע טרם בואו.

"ומחסורך" - דבר המחסר עושרך מהרה יבא, כאיש המלובש במגן לרדת אל המלחמה, שאין דרכו להתעכב בדרך מהלכו.

מצודת ציון

"ראשך" - ענין עוני ודלות, כמו (משלי י): "ראש עשה כף רמיה".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

וזה טעם ובא כמהלך רישיך ומחסורך כאיש מגן. והוא כפול עניין במלות שונות, כי ראשך ומחסורך אחד, ומהלך ואיש מגן אחד. ויהיה ראשך מגזרת (להלן ל׳ ח׳) "רש ועושר". וטעם הפסוק, ובא ראשך פתע פתאום כמהלך, זהו האורח הבא אל בעל הבית קודם שירגיש בו. או יהיה טעם כמהלך, כאדם המהלך בדרך במהירות, כן יבא הרש והמחסור, כאיש מגן שאינו מפחד ללכת במהרה ממקומו בלי עיכוב.

<< · מ"ג משלי · ו · יא · >>