מ"ג משלי ו יב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הוֹלֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָדָ֣ם בְּ֭לִיַּעַל אִ֣ישׁ אָ֑וֶן
ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃
רש"י
רלב"ג
"אדם בליעל". הנה אדם רשע הוא מי שהוא איש און אשר הולך עקשות פה ר"ל ידבר שקרים בפה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אדם בליעל" - מי שפורק מעליו עול מקום הוא איש און והולך עקשות פה, ר"ל מעקם פיו לרמז לשון הרע.
מצודת ציון
"בליעל" - בלי עול, ר"ל הפורק עול שמים.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) בכלי הדבור "הולך עקשות פה", שמדבר עקשות נגד חקי החכמה, שפה מרמז על החכמה,
- ב) בכלי המעשה, נגד העינים אמר.
ביאור המילות
"אדם בליעל, איש און". כבר בארתי בחבורי התו"ה ויקרא (סי' י') ששם אדם מציין מין האדם ביחוד מצד נפשו ושכלו, וע"כ על מצות שבין אדם למקום שזה מצד שהוא אדם שומר תורה ומצוה קוראהו בשם אדם, ומצד האון והכח שלא במשפט נגד חברו קוראהו בשם איש:
"עקשות פה". ובפ' י"ז לשון שקר, ומתבאר בסי' זה תמיד שפה מרמז על החכמה, ועקשות פה הוא המעקש דרכי החכמה בדברים שבין טוב לרע, והלשון מרמז על הבינה שהיא תבחין בין אמת ושקר, לכן אמר לשון שקר:נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •