מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת וְדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לִשְׁמֹ֥ר מְזִמּ֑וֹת
  וְ֝דַ֗עַת שְׂפָתֶ֥יךָ יִנְצֹֽרוּ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשמור מזמות" - לשמור המחשבות הישירוך למצא התבונה;

"והדעת", שהישיר למצוא החכמה, "ינצורו שפתיך", כדי שיהיה עמך תמיד האמת באלו הדברים בסבותיו ובדרכיו.

ואמנם צויתיך על זה -

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשמר מזמות", נגד לחכמתי הקשיבה מפרש שתשמור מזימות שהם עצות עמוקות של החכמה, ונגד לתבונתי הט אזנך אמר "ודעת שפתיך ינצרו", שמבואר אצלי שדעת נופל על הדברים שמשיג אותם בידיעה ברורה, וזה ע"י החוש או ע"י מופתי התבונה, גם מבואר אצלי שהדעת יוחס אל השפתים, ואמר שעל ידי תבונה התבונן בה בינה עד שתבא לידי דעת וידיעה ברורה עד ששפתיך המוציאים דברי דעת ינצרו את הדעת:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לשמור" - הזהר לשמור המחשבות, ושפתיך ינצורו לדבר דעת.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

לשמור מזמות ודעת שפתיך ינצורו — שכל מחשבותיך אתה צריך לעשות כדי להנצל מדבר זה. ודעת שפתיך ינצרו, כדי לדעת שאף על פי כי נופת תטופנה שפתי זרה וכו' – ודעת שפתיך ינצורו,

<< · מ"ג משלי · ה · ב · >>