פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י נֹ֣פֶת תִּ֭טֹּפְנָה שִׂפְתֵ֣י זָרָ֑ה
  וְחָלָ֖ק מִשֶּׁ֣מֶן חִכָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נופת תטופנה" - לשון מתוק

"שפתי זרה" - אפיקורסות

"וחלק משמן חכה" - לשון חך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי נופת תטופנה שפתי האשה הזרה", והיא הכח הדמיוני: "תטופנה". דבר ידמה שהוא מתוק כנפת:

"וחכה", אשר בו תטעם הדברים, ידמה היותו ערב מאד "וחלק יותר משמן":

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי נופת תטופנה שפתי זרה", יש בזה משל ומליצה, המשל מדבר מאשה זרה ויצר התאוה, שפתויי שפתיה דומים כנופת, כי המתיק לו את תאותו, "וחלק משמן חכה", שטעם העבירה חלק משמן ואינו מרגיש בו שום דופי, ובמליצה ידבר מיצרא דע"ג אשר יזנה לבבו אחרי דעות חיצונות, והשפתים מרמזים תמיד על הדעת, שהדעות שעליו יבנו ראיותיהם נדמה לו שהוא מתוק כנופת, וכן טעם חכמתה (שהחיך מרמז בכ"מ על החכמה) נדמו לו חלק כשמן שאין בו דופי:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נופת" - ר"ל: מאוד צריך להיות נזהר לבל יפותה, כי אמרי הזונה המה ערבים ומתוקים כנופת צופים, והמה חלקים יותר משמן; והוא גם למשל על המינות.

מצודת ציון

"נופת" - ענין הזלה והתכה וכן ונופת צופים (תהלים יט)ותחסר מלת צופים והוא מובן מעצמו שר"ל כהזלת חלות הדבש

"תטופנה" - תרד טיפין

"חכה" - ר"ל מאמרה הבאה בנגיעת הלשון בחיך

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

כדי לדעת שאף על פי כי נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן חכה – "ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות" (פסוק ד):

<< · מ"ג משלי · ה · ג · >>