מ"ג משלי ב יט


<< · מ"ג משלי · ב · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־בָּ֭אֶיהָ לֹ֣א יְשׁוּב֑וּן
  וְלֹֽא־יַ֝שִּׂ֗יגוּ אׇרְח֥וֹת חַיִּֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא ישובון" - יקשה בעיניהם לפרוש ממנה ולחזור בהם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל באיה". כי אין לה בעצמה השארות אחד מהבאים אליה להמשך לפתיותה לא ישוב מהחטאים ההם כי תמיד תתחזק עליו ותמשול בו ותסיתהו לחטא, "ולא ישיגו ארחות חיים" כי ההמשך אל התאוות ימנע האדם מהשתדל במושכלות אשר הדריכ' להשגתם היא דרך החיים, ובזה האופן תהיה התאוה סבה לטעות בעניני התבונה כי היא תמשיך האדם לקיים הדעת אשר לא ינעול הדלת בפניה מהתנהג לפי התאוה. והמשל, כי האיש רב התאוה יבחר לקיים שאין יתברך יודע דבר באלו הענינים השפלים, שאינו משגיח בהם ושאין שם גמול ועונש, ומה שידמה לזה, ממה שלא ימנע האדם מרדוף אחר התאוות. והנה כמו שזכרנו החכמה והתבונה יצילוך מהאשה שזכרנו:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כל באיה" - כל הבאים אליה לא ישובון מדרכם הרע, כי קשה מאד לפרוש ממנה; ולא ישיגו עוד מעתה ארחות חיים.

ונאמר אף למשל על דרכי המינות, כי קשה מאוד לפרוש ממנה אחר שהורגל בה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל", נגד מ"ש כי שחה אל מות ביתה אמר "כל באיה לא ישובון", שהבא אל הבית לא ישוב משם עוד כי ימות, ונגד מ"ש ואל רפאים מעגלותיה, אמר "כי לא ישיגו ארחות חיים", שלא ידמה כמעגל אחר שע"י הדרך העגולי ישוב אל הארח הישר, כי מן המעגל הזה לא ישיגו ארחות חיים, גם יל"פ שר"ל כל באיה לא ישובון עוד בתשובה, וגם אם ישובו לא ישיגו עוד ארחות חיים, כי תדבק בם דעת מינות ותחמיץ את שכלם כשאור בעיסה שלא ישובו עוד אל ארחות הדת והאמונה, וכן אמרו חז"ל דפריש ממינות מיד מת, כי אם ישאר בחיים ישוב עוד לכסלה:  

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים — פירוש, כל באים אליה לא ישובו בתשובה. או לא ישובו משם, אלא שם תהיה קבורתם.

דבר אחר: כל באיה מוסב אל ביתה האמור למעלה, כלומר: כל באי ביתה.

ולא ישיגו אורחות חיים – שֵם, או תואר.

במסכת עבודה זרה דרשו פסוק זה על המינות: כל באיה לא ישובון, וכי מאחר דלא ישובון, מהיכן ישיגון? אלא הכי קאמר: ואם ישובו, לא ישיגו אורחות חיים. פירוש, מתוך צרתם וכפיית יצרם, וזו גזרת מלך עליהם.

<< · מ"ג משלי · ב · יט · >>