מ"ג משלי א כב


<< · מ"ג משלי · א · כב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־מָתַ֣י ׀ פְּתָיִם֮ תְּֽאֵהֲב֫וּ־פֶ֥תִי
  וְלֵצִ֗ים לָ֭צוֹן חָמְד֣וּ לָהֶ֑ם
    וּ֝כְסִילִ֗ים יִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פתים" - המתפתים ע"י מסיתים ומינים "תאהבו פתי" - הסתה שם דבר לפתיות כמו כלי קרי שני (שפי)

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד מתי". ואמר ממשל שהחכמה תקרא ותאמר עד מתי אתם פתיים תאהבו פתיות ותתפרשו בהבלי העולם ולא תחקרו בחכמת הש"י בדברים עם חוזק הגלותה ועד מתי חמדו להם לצון הלצי' ויתעסקו בדברי ההבלים האלו אשר לא די שאין להם תועלת אבל יש להם הפסד רב בדברים המדיניים עד מתי ישנאו דעת הכסילים שלא ישתדלו לחקור בעיון האמת:

ביאור המילות

"עד מתי פתים". הם אשר דעתם קלה והם מתפתים בקלות אל איזה דבר שיעלה במחשבתם מזולת חקירה אם הוא ראוי אם לא, "לצים" הם האנשים המדברים דברי לעג ושחוק, "וכסילים" הם בעלי הסכלות שהוא קנין ר"ל שתהא להם דעת כוזבת בדברים אם מפני מיעוט חקירתם או מפני שגדלו על האמנתם או בעלי הסכלות שהוא העדר קנין חכמה:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פתים" - כמו פתאים, ר"ל שוטים הנפתים מהר. 

מצודת דוד

"ולצים" - מוסב על עד מתי האמור בתחלת המקרא, וכן וכסילים וגו'.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד מתי פתים תאהבו פתי", הפתי יפותה אל דרך הסכלות מבלי דעת, ועל זה אמר עד מתי תאהבו להיות נפתה באין דעת, כי החכמה תתן לפתאים ערמה, ועד מתי "לצים לצון חמדו להם", הלץ מתלוצץ על החכמה מפני שאין עליה מופתי הדעת, והוא אינו שונא את החכמה מפני שאינה יודעת בידיעה ברורה, והם אין מקבלים אותה בקבלה ע"י המוסר ויראת ה' מפני שלצון חמדו להם על דברי אמונה שאין עליהם מופת, אולם הכסיל הוא יודע חקי החכמה ונלוז ממנה מפני תאותו, מפני שחקי החכמה הם מתנגדות ליצרי לבו הרע, ובזה הוא גרוע מן הלץ שהלץ אינו שונא דעת ואינו מתלוצץ רק על דבר שלא יוכל לדעתו בידיעה ברורה, והכסיל הגם שידע חקי החכמה בידיעה ברורה, ילוז ממנה מפני "שהכסילים ישנאו דעת" מפני שדעת החכמה תשים רסן לחסום בפני תאות לב:

ביאור המילות

"פתים. לצים, כסילים", הפתי אין לו הבנה כלל לקבל חקי החכמה כי הוא כיונה פותה אין לב (כנ"ל ד'), והכסיל אינו פתי והוא לפעמים חכם גדול, רק מואס בחכמה מפני תאות לבו, כמ"ש תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סר מרע, והלץ ילוצץ על חקי החכמה מפני שלא ישיגם בדעת ברורה אבל אינו שונא דעת, ולא יליץ על דבר שבא עליו מופת, כמ"ש לקמן (י"ד ז', ט"ו י"ב, ובכ"מ), אבל הכסיל שונא דעת, כמ"ש לקמן (י"ב כ"ג, י"ג י"ט ובכ"מ):
 

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומה היא אומרת? עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת. עד מתי פתאים תאהבו פתי — שם הפתיות, כמו "אל תהי מרי כבית המרי" (יחזקאל ב ח).

ולצים לצון חמדו להם — כי על כן נקראים לצים, לפי שלצון חמדו להם והם מתלוצצים ומלעיגים על בני אדם על ידי גאותם וגסות רוחם, כמה דאת אמר: "זד יהיר לץ שמו" (לקמן כא, כד).

וכסילים ישנאו דעת — כי מי שאינו חפץ בדבר, שונאהו.

<< · מ"ג משלי · א · כב · >>