מ"ג משלי א יח

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֭הֵם לְדָמָ֣ם יֶאֱרֹ֑בוּ
יִ֝צְפְּנ֗וּ לְנַפְשֹׁתָֽם׃

"והם לדמם יארובו" - והציידים יארובו לדמם של עופות

"והם לדמם יארובו". הנה פורשי הרשת אורבים לדמם וצופנים לקחת נפשותם:

"והם" - אבל באמת, פורשי הרשת לא בחנם פרשוה, כי הם יארבו לדמי העופות,

ומסתירים עצמם לקחת נפשותם, וללכוד פרשוה.

"והם", הציידים "לדמם יארבו" ר"ל או שיארבו להמית אותו, או "שיצפנו לנפשותם", לתפשם חיים:

"יארבו יצפנו". כנ"ל (י"א):

וזהו שאמר הכתוב: והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם — לדמם של העופות, כמו שאמרנו.