פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל יח ז

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן וְעֵירֹם יְכַסֶּה בָּגֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִישׁ֙ לֹ֣א יוֹנֶ֔ה חֲבֹלָת֥וֹ חוֹב֙ יָשִׁ֔יב גְּזֵלָ֖ה לֹ֣א יִגְזֹ֑ל לַחְמוֹ֙ לְרָעֵ֣ב יִתֵּ֔ן וְעֵירֹ֖ם יְכַסֶּה־בָּֽגֶד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יונה" - לשון אונאה כלומר שום איש לא הונה

"חבולתו חוב ישיב" - אם חבל שלמת רעהו בחובו ישיב אותו לו כבוא השמש

רד"ק (כל הפרק)(כל הפסוק)

ואיש ... חבלתו חוב ישיב – בחבולה שהיה לו בחובו, ישיב אותו לעני שציוותה התורה להשיב את העבוט. וחבולה הוא המשכון חוב ידוע שהוא המלווה.

ועירום – נכתב ביו"ד המשך.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואיש לא יונה" (מפרש משפט בין אדם לחברו) :


ביאור המילות

"חבלתו חוב". כענין אם חבל תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו:

"גזלה". יל"פ אפילו דבר שגזל הגזלן לא יגזול אותה ממנו כענין בתר גנבא גניב וטעמא טעים (ברכות ה') ובזה מוסיף על הקודם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

לא יונה – לעשוק, ולקחת מה משלו.

חבלתו חוב – כאשר חבל שילמת רעהו בחובו, השיב לו בבוא השמש, ולא עבר על מצוות התורה.

לחמו לרעב יתן – ולא עבר על מה שאמרה התורה, "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו ז).

ועירום – מי שהלך עירום מבלי לבוש, כסהו בבגד משלו.

מצודת ציון

יונה – מלשון אונאה, ועניינו קחת ההון, כמו "העיר היונה" (צפניה ג א).

חבלתו – עניין משכון, כמו "אם חבל תחבל שלמת רעך" (שמות כב כה).

<< · מ"ג יחזקאל · יח · ז · >>