פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושני הבנים תקהינה" - עם כי לא אכלו הבוסר ור"ל היתכן אשר אבותינו חטאו והיו כל ימיהם בשלוה ולא קבלו גמול ואנחנו בניהם שאין אנו מרבים בחטאים כמוהם נהיה נלקים בעוונם

"אבות" - וזהו המשל שאמרו הנה האבות אכלו בוסר החמוצה המקהה את השינים ועכ"ז לא קהו שיניהם

"מה לכם" - ר"ל מה ראיתם לשטות זה שאתם מושלים את המשל הזה על חורבן אדמת ישראל

מצודת ציון

"מושלים" - מלשון משל

"בוסר" - כן יקרא פרי שלא נגמר בישולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה (ישעיהו יח)

"תקהינה" - ענין חלישת השיניים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל (קהלת י)ור"ל שנחלש הברזל לכרות העץ

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אם יהיה וגו'" - ר"ל אם יהיה עוד מי מכם להמשיל המשל הזה וכאומר הן אודיע לכם אופן משפטי ותראו שהדין עמדי

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כנפש האב וגו'" - כמו נפש האב כן נפש הבן הנה שלי באין הפרש (וכפל הכפי"ן כנפש האב וכנפש הבן להורות על דמיון גמור וכן כמוך כפרעה (בראשית מד)

"היא תמות" - כי אז אין לחבבה מעתה אבל בזולת החטא מדוע תסיר החבוב

"לי הנה" - המה שלי וכאומר והנה מהדרך הוא שכל אחד מחבב את שלו ורוצה בקיומו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש" - ר"ל הואיל והנפשות חביבות עלי לכן איש כי יהיה צדיק לבל יעשה מה מן הרעות ועוד יעשה הטוב בעשות משפט וצדקה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא טמא" - לזנות עמה

"לא יקרב" - לבוא עליה

"אל ההרים וגו'" - עתה מפרש מה הם הרעות שהיה נזהר מהם ואמר שלא אכל בההרים מזבחי תקרובות עבודת כוכבים שעל ההרים ואף לא נשא עיניו להסתכל בגלולי בית ישראל הם הפסילים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

לא יונה – לעשוק, ולקחת מה משלו.

חבלתו חוב – כאשר חבל שילמת רעהו בחובו, השיב לו בבוא השמש, ולא עבר על מצוות התורה.

לחמו לרעב יתן – ולא עבר על מה שאמרה התורה, "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו ז).

ועירום – מי שהלך עירום מבלי לבוש, כסהו בבגד משלו.

מצודת ציון

יונה – מלשון אונאה, ועניינו קחת ההון, כמו "העיר היונה" (צפניה ג א).

חבלתו – עניין משכון, כמו "אם חבל תחבל שלמת רעך" (שמות כב כה).

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משפט אמת" - עתה מפרש הטובה שעשה ואמר שעשה משפט אמת בין איש לאיש ולא הטה המשפט

"מעול ישיב ידו" - עתה אמר דרך כלל שלא עשה עול והם הדברים שאסרה התורה

"לא יתן" - לא הלוה למי על נשך

"לא יקח" - בעת התשלומין לא לקח תרבית ואף אם הלוה נתן מעצמו (ואף שזהו אבק רבית ומדרבנן רמוזה היא במקרא)

מצודת ציון

"בנשך ותרבית" - שניהם ענין רבית אבל לשון נשך נאמר בכסף ותרבית באוכל כמ"ש את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"צדיק הוא" - האיש אשר כזה לצדיק יחשב ולכן חיה יחיה בעוה"ז ובעולם הנפשות

"ומשפטי שמר לעשות אמת" - ר"ל לא עשה משפט במי עם הכוונה להתנקם בו כי אם שמר את המשפט לעשות בו לבד האמת והראוי מבלי כוונה אחרת

"בחוקותי יהלך" - אף המצות שהם כחק שאין הטעם ידוע והשטן משיב עליהם עם כל זה הלך בהם ועשאם

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשה אח" - ועשה לאחיו מאחד מאלה הנזכרים כגזל וכדומה

"והוליד" - ואם צדיק הזה יוליד בן פריץ השופך דם

מצודת ציון

"פריץ" - ר"ל רשע הפורץ גדר האמת והנכוחה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והוא את כל אלה" - כל אלה הטובות הנזכרים לא עשה

"כי גם" - ר"ל לא היה די לו שלא עשה הטובות אלא שגם עשה את הרע כי גם אכל בההרים מזבחי תקרובות עבודת כוכבים

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תועבה עשה" - עשה הדברים התעובים בעיני ה'

"נשא עיניו" - להסתכל בהם להפנות לבו אליהם

"הונה" - עשק מהם הון

"חבול" - מה שמשכן בחובו לא השיב כבוא השמש ועבר על מצות התורה

מצודת ציון

"הונה" - מלשון אונאה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחי" - וכי איש כזה ראוי לחיות בזכות אביו באמת לא יחיה הואיל ועשה התועבות האלה הנזכרות ואין בידו זכות מה להצטרף עמה זכות אביו

"מות יומת" - ר"ל עם כי ימות בחטאו יהיה עוד עון מיתתו על עצמו ויעונש בעולם הנפשות על כי חטא לנפשו לגרום מיתה לעצמו א"כ החוטא עצמו יקבל כל גמולו משלם

"בנשך וגו'" - ר"ל לקח בין רבית קצוצה בין אבק רבית

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויראה" - ועם כי ראה אותן לא חמד בהן ולא עשה כמותן

"והנה הוליד בן" - והנה אם רשע כזה יוליד בן וראה בעיניו כשעשה אביו חטאות

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא חבל" - ר"ל לא נשאר החבלה בידו כבוא השמש

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוא" - הבן ההוא לא ימות בעון אביו אלא חיה יחיה בעוה"ז ובעולם הנשמות ור"ל לא כשתאמרו אתם שהבנים נלקים בעון אבותם

"מעני השיב ידו" - מלעשות רעה ולפי שנקל לעשות רעה לעני על כי אין בו כח להציל נפשו לכן אמר מעני

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אביו כי עשק" - ר"ל אביו הוא הוא אשר עשק וגזל אחיו ועשה את אשר לא טוב ר"ל עשה את הרע בתוך עמיו בפרהסיא והנה באמת מת הוא בעונו אבל הבן למה יומת מה עשה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמרתם מדוע וגו'" - ר"ל ואם תשאלו לומר מדוע תאמרו אשר הבן לא ישא עונש בעון האב וכאלו יאמרו הלא אנחנו הלוקים בעון אבותינו

"והבן משפט וצדקה עשה" - כאומר אבל אמרי המה כאשר עשה הבן משפט וצדקה ושמר בלבו את כל חוקותי ועשה אותם ולכן חיה יחיה בעוה"ז ובעולם הנשמות ולא ישא עון האב וכאומר אבל אתם הלא פשעתם בי ולכן צרפתי לכם גם עונות אבותיכם וכמ"ש פוקד עון אבות על בנים וגו' לשונאי (דברים ה') (ומה שלא נענשו אבותיכם הוא בעבור שעדיין לא נתמלאה אז הסאה ועתה נתמלאה ע"י הצירוף)

מצודת ציון

"נשא" - מלשון משא וסבל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"היא תמות" - ולא מי שלא חטא

"לא ישא" - לא יסבול עונש בעון האב וגו'

"צדקת הצדיק" - מעשה הצדק מן הצדיק תהיה עליו לבד לקבל הגמול בעצמו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והרשע כי ישוב וגו'" - בא להביא ראיה לאמת המשפט הזה ואמר הלא אם הרשע ישוב מכל חטאותיו ולא יעשה עוד וישמור את כל חוקותי וגו' הנה יחיה ולא ימות בעונש החטאות שעשה מאז

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בצדקתו אשר עשה" - אחרי שובו על ידם יחיה וכאומר אם החוטא עצמו ישוב ויעשה צדקה לא יזכרו לו פשעיו כ"ש הוא שלא יזכרו לבן העושה צדקה

"לא יזכרו לו" - לקבל עליהם גמול עונש

"אשר עשה" - מאז עד לא ישוב

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"החפץ" - וכי חפצי במיתת הרשע בחטאו הלא חפצי הוא שישוב מדרכיו ויחיה ואם יזכרו הראשונות מה תועלת בתשובה ובהיישרת דרכו

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וחיה" - בתמיה האם ראוי שיחיה בעבור הצדק שעשה בראשונה הנה באמת לא כן הוא כי כל צדקותיו אשר עשה בראשונה לא תזכרנה כדי שיחיה בעבורם אלא בעבור מעלו אשר מעל ובעבור חטאתו אשר חטא בעבורם ימות וארז"ל שזה בתוהה על הראשונות ומתחרט עליהם

"ובשוב צדיק מצדקתו" - וכאשר הצדיק יחזור מצדקתו ויעשה עול כדרך התועבות אשר עשה הרשע מעיקרו יעשה גם הוא

מצודת ציון

"במעלו" - ענין חטא ופשע

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הדרכי" - וכי דרך משפטו לא יתכן באמת דרכיכם לא יתכנו

"ואמרתם" - ואם תאמרו לא יתכן דרך ה' במה ששופט את האדם לפי מעשיו האחרונים כי תחשבו לומר שמהראוי הוא לחשוב את הראשונים עם האחרונים אלו מול אלו ולפיהן יהיה המשפט

מצודת ציון

"יתכן" - מלשון הכנה ומתוקן וכן חותם תכנית (לקמן כח)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשוב צדיק" - כי כשישוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בעבורם הלא בעת עשותו את העולה ימות ולטובה תחשב לו שלא יוסיף לחטוא

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויראה" - ובודאי יראה בשכלו שלא טוב עשה בראשונה וישוב מכל הפשעים שעשה וא"כ מהראוי שיחיה ולא ימות כי אז יוסיף בתשובה ומעשים טובים

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הדרכי" - האם דרכי לא יתכנו וגו' כאומר הלא השכל מחייב דרך משפטי

"ואמרו" - ואיך יאמרו וגו'

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יהיה וגו'" - ר"ל העון אשר בידיכם לא יהיה לכם למכשול כי לא יזכר עוד ותהיו נשפטים לזכות וכפי המעשים האחרונים

"לכן" - הואיל והשכל מחייב כן לכן אשפוט גם אתכם כל איש כפי הדרך שהוא עתה בו לזאת שובו אתם בעצמיכם והשיבו את נשיכם ובניכם

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולמה תמותו" - כי אם לא תשובו הנה תמותו וא"כ למה תגרמו לכם המיתה והאבדון

"לב חדש" - להתקרב לעבודתי

"השליכו וגו'" - ר"ל התחרטו עליהם ויושלכו בזה

מצודת ציון

"ורוח" - ענין רצון כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת (לעיל א)

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשיבו" - לכן השיבו עצמיכם מן הפשע ותחיו

"כי לא אחפוץ" - ר"ל מה שאני שואל על התשובה הוא על כי אין חפצי במיתת המת אשר ימות בעונו

מצודת ציון

"במות המת" - קראו מת ע"ש סופו