מצודות על יחזקאל יח
<< · מצודות על יחזקאל · יח · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"מושלים" - מלשון משל
"בוסר" - כן יקרא פרי שלא נגמר בישולו וכן ובוסר גומל יהיה נצה (ישעיהו יח)
"תקהינה" - ענין חלישת השיניים לחתך המאכל וכן אם קהה הברזל (קהלת י)ור"ל שנחלש הברזל לכרות העץ
מצודת דוד
"ושני הבנים תקהינה" - עם כי לא אכלו הבוסר ור"ל היתכן אשר אבותינו חטאו והיו כל ימיהם בשלוה ולא קבלו גמול ואנחנו בניהם שאין אנו מרבים בחטאים כמוהם נהיה נלקים בעוונם
"אבות" - וזהו המשל שאמרו הנה האבות אכלו בוסר החמוצה המקהה את השינים ועכ"ז לא קהו שיניהם
"מה לכם" - ר"ל מה ראיתם לשטות זה שאתם מושלים את המשל הזה על חורבן אדמת ישראלפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
"כנפש האב וגו'" - כמו נפש האב כן נפש הבן הנה שלי באין הפרש (וכפל הכפי"ן כנפש האב וכנפש הבן להורות על דמיון גמור וכן כמוך כפרעה (בראשית מד)
"היא תמות" - כי אז אין לחבבה מעתה אבל בזולת החטא מדוע תסיר החבוב
"לי הנה" - המה שלי וכאומר והנה מהדרך הוא שכל אחד מחבב את שלו ורוצה בקיומופסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
"לא טמא" - לזנות עמה
"לא יקרב" - לבוא עליה
"אל ההרים וגו'" - עתה מפרש מה הם הרעות שהיה נזהר מהם ואמר שלא אכל בההרים מזבחי תקרובות עבודת כוכבים שעל ההרים ואף לא נשא עיניו להסתכל בגלולי בית ישראל הם הפסיליםפסוק ז
מצודת ציון
יונה – מלשון אונאה, ועניינו קחת ההון, כמו "העיר היונה" (צפניה ג א).
חבלתו – עניין משכון, כמו "אם חבל תחבל שלמת רעך" (שמות כב כה).
מצודת דוד
לא יונה – לעשוק, ולקחת מה משלו.
חבלתו חוב – כאשר חבל שילמת רעהו בחובו, השיב לו בבוא השמש, ולא עבר על מצוות התורה.
לחמו לרעב יתן – ולא עבר על מה שאמרה התורה, "ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון" (דברים טו ז).
ועירום – מי שהלך עירום מבלי לבוש, כסהו בבגד משלו.פסוק ח
מצודת ציון
"בנשך ותרבית" - שניהם ענין רבית אבל לשון נשך נאמר בכסף ותרבית באוכל כמ"ש את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה)
מצודת דוד
"משפט אמת" - עתה מפרש הטובה שעשה ואמר שעשה משפט אמת בין איש לאיש ולא הטה המשפט
"מעול ישיב ידו" - עתה אמר דרך כלל שלא עשה עול והם הדברים שאסרה התורה
"לא יתן" - לא הלוה למי על נשך
"לא יקח" - בעת התשלומין לא לקח תרבית ואף אם הלוה נתן מעצמו (ואף שזהו אבק רבית ומדרבנן רמוזה היא במקרא)פסוק ט
מצודת דוד
"צדיק הוא" - האיש אשר כזה לצדיק יחשב ולכן חיה יחיה בעוה"ז ובעולם הנפשות
"ומשפטי שמר לעשות אמת" - ר"ל לא עשה משפט במי עם הכוונה להתנקם בו כי אם שמר את המשפט לעשות בו לבד האמת והראוי מבלי כוונה אחרת
"בחוקותי יהלך" - אף המצות שהם כחק שאין הטעם ידוע והשטן משיב עליהם עם כל זה הלך בהם ועשאםפסוק י
מצודת ציון
"פריץ" - ר"ל רשע הפורץ גדר האמת והנכוחה
מצודת דוד
"ועשה אח" - ועשה לאחיו מאחד מאלה הנזכרים כגזל וכדומה
"והוליד" - ואם צדיק הזה יוליד בן פריץ השופך דםפסוק יא
מצודת דוד
"והוא את כל אלה" - כל אלה הטובות הנזכרים לא עשה
"כי גם" - ר"ל לא היה די לו שלא עשה הטובות אלא שגם עשה את הרע כי גם אכל בההרים מזבחי תקרובות עבודת כוכביםפסוק יב
מצודת ציון
"הונה" - מלשון אונאה
מצודת דוד
"תועבה עשה" - עשה הדברים התעובים בעיני ה'
"נשא עיניו" - להסתכל בהם להפנות לבו אליהם
"הונה" - עשק מהם הון
"חבול" - מה שמשכן בחובו לא השיב כבוא השמש ועבר על מצות התורהפסוק יג
מצודת דוד
"וחי" - וכי איש כזה ראוי לחיות בזכות אביו באמת לא יחיה הואיל ועשה התועבות האלה הנזכרות ואין בידו זכות מה להצטרף עמה זכות אביו
"מות יומת" - ר"ל עם כי ימות בחטאו יהיה עוד עון מיתתו על עצמו ויעונש בעולם הנפשות על כי חטא לנפשו לגרום מיתה לעצמו א"כ החוטא עצמו יקבל כל גמולו משלם
"בנשך וגו'" - ר"ל לקח בין רבית קצוצה בין אבק רביתפסוק יד
מצודת דוד
"ויראה" - ועם כי ראה אותן לא חמד בהן ולא עשה כמותן
"והנה הוליד בן" - והנה אם רשע כזה יוליד בן וראה בעיניו כשעשה אביו חטאותפסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
"הוא" - הבן ההוא לא ימות בעון אביו אלא חיה יחיה בעוה"ז ובעולם הנשמות ור"ל לא כשתאמרו אתם שהבנים נלקים בעון אבותם
"מעני השיב ידו" - מלעשות רעה ולפי שנקל לעשות רעה לעני על כי אין בו כח להציל נפשו לכן אמר מעניפסוק יח
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"נשא" - מלשון משא וסבל
מצודת דוד
"ואמרתם מדוע וגו'" - ר"ל ואם תשאלו לומר מדוע תאמרו אשר הבן לא ישא עונש בעון האב וכאלו יאמרו הלא אנחנו הלוקים בעון אבותינו
"והבן משפט וצדקה עשה" - כאומר אבל אמרי המה כאשר עשה הבן משפט וצדקה ושמר בלבו את כל חוקותי ועשה אותם ולכן חיה יחיה בעוה"ז ובעולם הנשמות ולא ישא עון האב וכאומר אבל אתם הלא פשעתם בי ולכן צרפתי לכם גם עונות אבותיכם וכמ"ש פוקד עון אבות על בנים וגו' לשונאי (דברים ה') (ומה שלא נענשו אבותיכם הוא בעבור שעדיין לא נתמלאה אז הסאה ועתה נתמלאה ע"י הצירוף)פסוק כ
מצודת דוד
"היא תמות" - ולא מי שלא חטא
"לא ישא" - לא יסבול עונש בעון האב וגו'
"צדקת הצדיק" - מעשה הצדק מן הצדיק תהיה עליו לבד לקבל הגמול בעצמופסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
"בצדקתו אשר עשה" - אחרי שובו על ידם יחיה וכאומר אם החוטא עצמו ישוב ויעשה צדקה לא יזכרו לו פשעיו כ"ש הוא שלא יזכרו לבן העושה צדקה
"לא יזכרו לו" - לקבל עליהם גמול עונש
"אשר עשה" - מאז עד לא ישובפסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
"במעלו" - ענין חטא ופשע
מצודת דוד
"וחיה" - בתמיה האם ראוי שיחיה בעבור הצדק שעשה בראשונה הנה באמת לא כן הוא כי כל צדקותיו אשר עשה בראשונה לא תזכרנה כדי שיחיה בעבורם אלא בעבור מעלו אשר מעל ובעבור חטאתו אשר חטא בעבורם ימות וארז"ל שזה בתוהה על הראשונות ומתחרט עליהם
"ובשוב צדיק מצדקתו" - וכאשר הצדיק יחזור מצדקתו ויעשה עול כדרך התועבות אשר עשה הרשע מעיקרו יעשה גם הואפסוק כה
מצודת ציון
"יתכן" - מלשון הכנה ומתוקן וכן חותם תכנית (לקמן כח)
מצודת דוד
"הדרכי" - וכי דרך משפטו לא יתכן באמת דרכיכם לא יתכנו
"ואמרתם" - ואם תאמרו לא יתכן דרך ה' במה ששופט את האדם לפי מעשיו האחרונים כי תחשבו לומר שמהראוי הוא לחשוב את הראשונים עם האחרונים אלו מול אלו ולפיהן יהיה המשפטפסוק כו
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת דוד
"הדרכי" - האם דרכי לא יתכנו וגו' כאומר הלא השכל מחייב דרך משפטי
"ואמרו" - ואיך יאמרו וגו'פסוק ל
מצודת דוד
"ולא יהיה וגו'" - ר"ל העון אשר בידיכם לא יהיה לכם למכשול כי לא יזכר עוד ותהיו נשפטים לזכות וכפי המעשים האחרונים
"לכן" - הואיל והשכל מחייב כן לכן אשפוט גם אתכם כל איש כפי הדרך שהוא עתה בו לזאת שובו אתם בעצמיכם והשיבו את נשיכם ובניכםפסוק לא
מצודת ציון
"ורוח" - ענין רצון כמו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת (לעיל א)
מצודת דוד
"ולמה תמותו" - כי אם לא תשובו הנה תמותו וא"כ למה תגרמו לכם המיתה והאבדון
"לב חדש" - להתקרב לעבודתי
"השליכו וגו'" - ר"ל התחרטו עליהם ויושלכו בזהפסוק לב
מצודת ציון
"במות המת" - קראו מת ע"ש סופו
מצודת דוד
"והשיבו" - לכן השיבו עצמיכם מן הפשע ותחיו
"כי לא אחפוץ" - ר"ל מה שאני שואל על התשובה הוא על כי אין חפצי במיתת המת אשר ימות בעונו
<< · מצודות על יחזקאל · יח · >>