מ"ג יחזקאל טז יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל גְּרוֹנֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶעְדֵּ֖ךְ עֶ֑דִי וָאֶתְּנָ֤ה צְמִידִים֙ עַל־יָדַ֔יִךְ וְרָבִ֖יד עַל־גְּרוֹנֵֽךְ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ותקנית יתכון תקון פתגמי אוריתא כתיבין על תרין לוחי אבניא ויהיבין על ידי משה ובקדושת שמי רבא קדישית יתכון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואעדך עדי" - איפאריטו"י בלע"ז ותקני' יתכון תיקון פתגמי אורייתא כתיבין על תרין לוחי אבניא

"ואתנה" - על ידי משה

"צמידים" - חברתי' דבור כנגד חברו חמשה כנגד חמשה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"צמידים" - הם הנתונים על הזרוע וכן ושני צמידים על ידיה (שם כד)

"ורביד" - ענק לתכשיט וכן וישם רביד הזהב (שם מא)

"גרונך" - צוארך וכן קרא בגרון (ישעיהו נח

מצודת דוד

"ואעדך עדי" - קשטתי אותך בקשוטים ונתתי על ידיך צמידי הזרוע ורביד נתתי על גרונך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואעדך עדי" על המלבושים, שהם התרי"ג מצות שנתן להם, על המצות התליוית בפעולות הידים, אמר "נתתי צמידים על ידיך", ועל מצות התלויות בקול ודבור, אמר "רביד" על "גרונך":

ביאור המילות

"ורביד על גרונך", יש הבדל בין גרון ובין צואר, שצואר היא חיצונית הצואר, והגרון הוא הגרגרת מבפנים, קרא בגרון, וגרונך מצמאה והיל"ל כמ"ש (בראשית מ"א) רביד הזהב על צוארו, מזה מבואר שלפי המליצה מדבר מן הגרון הפנימי המוציא קול, וכן (משלי א' ט') וענקים לגרגרותיך. תכשיטי הקול והדבור בחכמה: