<< · מ"ג יונה · ג · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מַן יְדַע דְאִית בִּידֵיהּ חוֹבִין יְתוּב מִנְהוֹן, וְיִתְרַחֵים עֲלוֹהִי מִן קֳדָם יְיָ, וִיתוּב מִתְּקוֹף רוּגְזֵיהּ וְלָא נוֹבֵד:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מי יודע – עבירות שבידו, ישוב:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומילת ושב – על השם הנכבד:

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מי יודע – אולי ישוב וניחם האלהים בשוּבנוּ ממעשינו הרעים. או פירושו, מי שיודע דרכי התשובה – ישוב, והאלהים יתברך ינחם.

ותרגם יונתן, "מאן ידע דאית ביה חובין יתוב מנהון ויתרחם עלנא מן קדם ה'":

ונחם – פתח, כי הוא פועל עבר, מוסב לעתיד מפני הוי"ו. והוא מבנין נפעל:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

מי יודע – גם זה מן הכרוז, שאמר: מי היודע דרכי התשובה, ישוב לה', ואז ינחם האלהים וישוב מחרון אפו, ולא נהיו[נהיה] נאבדים מן העולם: 

מצודת ציון

ונחם – עניין הפוך מחשבה וחרטה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מי יודע ישוב", שכל אחד ישוב מן העון שיודע, בענין שחייבם לעשות תשובה על הנסתרות ג"כ, וכמו שיתחרטו המה, כן "ונחם האלהים" מן הגזרה, ובזה הבטיחם "שישוב האלהים מחרון אפו", כי ממה ששלח אליהם נביא הבין שיש להם תקנה בתשובה:  

מנחת שי

לפירוש "מנחת שי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ישוב ונחם – על פי הקמחי והמסורת זהו בפתח.
"ונחם על הרעה" שבסמוך – בקמץ, וכן כתב ן' עזרא. ועיין מה שכתבתי ביואל ב':

<< · מ"ג יונה · ג · ט · >>