מ"ג יונה ג ט
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלֹהִים וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְלֹא נֹאבֵד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִֽי־יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃
תרגום יונתן
מַן יְדַע דְאִית בִּידֵיהּ חוֹבִין יְתוּב מִנְהוֹן, וְיִתְרַחֵים עֲלוֹהִי מִן קֳדָם יְיָ, וִיתוּב מִתְּקוֹף רוּגְזֵיהּ וְלָא נוֹבֵד:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
ותרגם יונתן, "מאן ידע דאית ביה חובין יתוב מנהון ויתרחם עלנא מן קדם ה'":
ונחם – פתח, כי הוא פועל עבר, מוסב לעתיד מפני הוי"ו. והוא מבנין נפעל:מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
ונחם – עניין הפוך מחשבה וחרטה:
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •