ויקיטקסט

מצודות על יונה ג


פסוק א

• לפירוש "פסוק א" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

שנית – בדבר השליחות אל נינוה:

פסוק ב

• לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

אשר אנכי דובר אליך – והוא מה שקרא ואמר: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת". ולא הוצרך לפרש, כי מאיליו יובן:

פסוק ג

• לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

לאלהים – דרך המקרא, כשרוצה להגדיל דבר בתכלית, סומכו למלת "אל", וכן: "ארזי אל" (תהילים פ, יא): 

מצודת דוד

מהלך – כשיעור הליכת שלושה ימים:

פסוק ד

• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

ויחל – מלשון התחלה: 

מצודת דוד

ויחל – כשהתחיל לבוא בעיר מהלך יום, קרא ואמר: הנה יש עוד זמן ארבעים יום, ואחרי זה תהיה נינוה נהפכת, רוצה לומר כמהפכת סדום ועמורה, מיש לאין:

פסוק ה

• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

באלהים – רוצה לומר, בדבר האמור בשם האלהים:

ויקראו צום – הכריזו יום צום:

פסוק ו

• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

אדרתו – תרגם יונתן: "לבוש יקריה". וכן: "אדרת שנער" (יהושע ז), והוא מלשון "אדיר":

שק – יריעה עבה: 

מצודת דוד

ויגע הדבר – השמועה הגיעה לאוזני המלך, וקם מכסאו לשבת על הארץ, והעביר מעליו לבוש מלכות:

פסוק ז

• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

ויזעק – הכריז בקול זעקה:

מטעם – עניין עצה הנאמרה בטעם, וכן: "וטעם זקנים יקח" (איוב יב):

יטעמו – מלשון טעימה, ועניינו אכילה מועטת:

מאומה – שום דבר:

ירעו – מלשון מרעה: 

מצודת דוד

ויזעק – ציווה להכריז בקול זעקה לאמר: "מעצת המלך ומעצת גדולי המלכות נגזר לאמר: האדם והבהמה" וגו'. ובעבור עגמת נפש ציוו למנוע מאכל מבהמות, למען ייכנע לב האנשים:

אל ירעו – מוסב על הבהמה:

פסוק ח

• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

בחזקה – רוצה לומר בכל לב: 

מצודת דוד

ויתכסו – גם זה מן הכרוז, שציווה שכולם יתכסו בשקים, להראות הכנעה מרובה, ושהאנשים יקראו אל אלהים בכל לב, וכל אחד ישוב מדרכו הרעה ומן החמס אשר עשו בכפיהם:

פסוק ט

• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

ונחם – עניין הפוך מחשבה וחרטה: 

מצודת דוד

מי יודע – גם זה מן הכרוז, שאמר: מי היודע דרכי התשובה, ישוב לה', ואז ינחם האלהים וישוב מחרון אפו, ולא נהיו[נהיה] נאבדים מן העולם:

פסוק י

• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

כי שבו – כי כן עשו כדבר המלך, ועם כי לא נזכר:

וינחם – נתחרט על הגזרה:

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/מצודות_על_יונה_ג"