רד"ק על יונה ג

<< · רד"ק על יונה · ג · >>

פסוק א

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויהי דבר ה' אל יונה שנית – כבר פירשנו למעלה טעם שנית:

פסוק ב

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

קום. אשר אנכי דובר – שדיברתי אליך כבר, וגם עתה אני דובר אליך, שתקרא אליה שתהיה נהפכת על רעתם:

פסוק ג

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויקם. עיר גדולה לאלהים – כל דבר שרוצה להגדילו, סומך אותו לאל דרך הגדלה, כמו: "כהררי אל" (תהילים לו, ז); "ארזי אל" (תהילים פ, יא); "שלהבת יה" (שה"ש ח, ו); "מאפליה" (ירמיה ב, לא):

פסוק ד

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויחל יונה – כי העיר היתה מהלך שלושה ימים מן הקצה אל הקצה, והחל יונה להיכנס בעיר עד מהלך יום.

ובלכתו בעיר היה קורא ואומר: עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת. רוצה לומר, כמהפכת סדום ועמורה, כי מעשיה היו כמעשיהם:

פסוק ה

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויאמינו – כי אנשי האניה היו בעיר, והעידו עליו כי הטילוהו אל הים, וכל עניינו כמו שהיה; לפיכך האמינו בנבואתו ושבו בתשובה שלמה: ויקראו צום – קודם אזהרת המלך עשו תשובה מעצמם, והתענו ולבשו שקים:

פסוק ו

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויגע הדבר – הדבר אשר דבר הנביא וקרא על העיר: אדרתו – אדרת המלוכה שעליו. ויונתן תרגם, "לבוש יקריה":

פסוק ז

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויזעק – העביר כרוז בעיר על התשובה. ואף על פי שהעם היו נזהרים מאליהם, הוסיף עוד עינוי הבהמה והשבת הגזל: מטעם המלך – רוצה לומר, מעצתו ושכלו; הוא וגדוליו כולם הסכימו בזה. וכן: "וטעם זקנים יקח" (איוב יב); "בשנותו את טעמו" (תהילים לד, א), והדומים להם. ותרגם יונתן, "מגזירת מלכא":

פסוק ח

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

ויתכסו. בחזקה – בכל לב:

מדרכו הרעה – שאר עבירות:

ומן החמס – הוא כנגד כולם, ועליו נגזרה גזרתם:

פסוק ט

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

מי יודע – אולי ישוב וניחם האלהים בשוּבנוּ ממעשינו הרעים. או פירושו, מי שיודע דרכי התשובה – ישוב, והאלהים יתברך ינחם.

ותרגם יונתן, "מאן ידע דאית ביה חובין יתוב מנהון ויתרחם עלנא מן קדם ה'":

ונחם – פתח, כי הוא פועל עבר, מוסב לעתיד מפני הוי"ו. והוא מבנין נפעל:

פסוק י

עריכה

• לכל הפירושים על הפסוק •

וירא. מדרכם הרעה – כלל כל הרעות. ומן החמס שבו בתשובה שלמה, כמו שאמרו רז"ל (תענית טז א): מי שגזל מריש ובנאו בבירה גדולה, מקעקע כל הבירה כולה, ומחזיר מריש לבעליו:

וינחם האלהים – כי כל דבריו שאמר להרע לבני האדם, בתנאי אם לא ישובו; אבל אם ישובו, יסלח. וזו המידה היא ממידותיו יתברך, כמו שאמר בתורה. וכן אמר ירמיהו: "רגע אדבר" וגו' (ירמיה יח, ז); וכן אמר יחזקאל: "ובשוב רשע מרשעתו" וגומר (יחזקאל יח):

<< · רד"ק על יונה · ג · >>