<< · מ"ג יונה · ג · ח · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה וְיִקְרְאוּ אֶל אֱלֹהִים בְּחָזְקָה וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיִתְכַּסּ֣וּ שַׂקִּ֗ים הָֽאָדָם֙ וְהַבְּהֵמָ֔ה וְיִקְרְא֥וּ אֶל־אֱלֹהִ֖ים בְּחׇזְקָ֑ה וְיָשֻׁ֗בוּ אִ֚ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָֽרָעָ֔ה וּמִן־הֶחָמָ֖ס אֲשֶׁ֥ר בְּכַפֵּיהֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְיִתְכַּסוּן סַקִין אֱנָשָׁא וּבְעִירָא, וִיצַלוּן קֳדָם יְיָ בִּתְקוֹף, וִיתוּבוּן גְבַר מֵאוֹרְחֵיהּ בִּישְׁתָּא וּמִן חֲטוֹפָא דְבִידֵיהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויקראו אל האלהים בחזקה – אסרו [את הבהמות] אימהות לבד והוולדות לבד. אמרו לפניו: ריבונו של עולם, אם אין אתה מרחם עלינו, אין אנו מרחמים על אלו: (היינו דלשון הפסוק משמע ש"ויקראו אל האלקים בחזקה" קאי על כל המוזכרים בתחילת הפסוק, האדם והבהמה. וראה אבן עזרא)

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתכסו. ויקראו – האדם, מי שהוא בן דעת. או מי שהוא שידע שעשה רע, או כמו אולי: (נראה דמ"האדם" עד "בן דעת" הוא פירוש "ויקראו", וראה בהערה על רש"י כאן. ומ"או מי שהוא שידע" והלאה נראה שמפרש את המשך הפסוק, "וישובו... בכפיהם", שבפירוש ראשון פירש שלא שבו אלא היודעים שחטאו, ובפירוש שני מפרש שהוא כמו איוב שהיה מקריב קרבנות אולי חטאו בניו).

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתכסו. בחזקה – בכל לב:

מדרכו הרעה – שאר עבירות:

ומן החמס – הוא כנגד כולם, ועליו נגזרה גזרתם:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

בחזקה – רוצה לומר בכל לב: 

מצודת דוד

ויתכסו – גם זה מן הכרוז, שציווה שכולם יתכסו בשקים, להראות הכנעה מרובה, ושהאנשים יקראו אל אלהים בכל לב, וכל אחד ישוב מדרכו הרעה ומן החמס אשר עשו בכפיהם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתכסו", גם בכסוי השק יכללו גם הבהמה והוסיף
  • א) תפלה, "שיקראו אל אלהים בחזקה",
  • ב) תשובה "שישובו כל איש מדרכו הרעה ומן החמס", כי על החמס אין מועיל הוידוי והחרטה עד שישיב את החמס הנמצא בכפיו, אל בעליו:
 

תולדות אהרן

לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתכסו שקים... ויקראו אל אלהים בחזקהתענית טז א; ירושלמי תענית פרק ב הלכה א.

ומן החמס אשר בכפיהםתענית ז ב.

<< · מ"ג יונה · ג · ח · >>