כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֤רְא הָֽאֱלֹהִים֙ אֶֽת־מַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כִּי־שָׁ֖בוּ מִדַּרְכָּ֣ם הָרָעָ֑ה וַיִּנָּ֣חֶם הָאֱלֹהִ֗ים עַל־הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר לַעֲשׂוֹת־לָהֶ֖ם וְלֹ֥א עָשָֽׂה׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
וּגְלַן קֳדָם יְיָ עוֹבָדֵיהוֹן, אֲרֵי תָבוּ מֵאוֹרְחַתְהוֹן בִּישְׁתָא, וְתָב יְיָ מִן בִּישְׁתָא דִי מַלֵיל לְמֶעְבַּד לְהוֹן וְלָא עֲבָד:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וינחם האלהים – נתעשת על הרעה לשוב ממנה:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וירא האלהים – שיאמינו בו. וככה ביתרו, "לפני האלהים" (
שמות יח, יב):
(נראה לעניות דעתי שמפרש ה"א הידיעה של "האלהים", וראה אבן עזרא שם ד"ה "וטעם לאלהים").
וינחם – דיברה תורה כלשון בני אדם:
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
וירא. מדרכם הרעה – כלל כל הרעות. ומן החמס שבו בתשובה שלמה, כמו שאמרו רז"ל (
תענית טז א): מי שגזל מריש ובנאו בבירה גדולה, מקעקע כל הבירה כולה, ומחזיר מריש לבעליו:
וינחם האלהים – כי כל דבריו שאמר להרע לבני האדם, בתנאי אם לא ישובו; אבל אם ישובו, יסלח. וזו המידה היא ממידותיו יתברך, כמו שאמר בתורה. וכן אמר ירמיהו: "רגע אדבר" וגו' (
ירמיה יח, ז); וכן אמר יחזקאל: "ובשוב רשע מרשעתו" וגומר (
יחזקאל יח):
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
כי שבו – כי כן עשו כדבר המלך, ועם כי לא נזכר:
וינחם – נתחרט על הגזרה:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וירא האלהים את מעשיהם", ר"ל שתחלה ששבו אנשי נינוה היה רק חרטה אבל לא שבו במעשה שיתקנו החטא העבר ע"י מעשה, אבל אחר פקודת המלך ראה אלהים את כל מעשיהם כי שבו, ששבו במעשה שהשיבו את הגזל ואת העשק בפועל, לכן "
וינחם האלהים על הרעה", והגם שלא שבו רק על חטא הגזל לא על ע"ז, בכ"ז אחר שגז"ד נחתם על הגזל וזה תקנו, "
לא עשה את הרעה", ר"ל שאם היתה הרעה מוכנת לבא עליהם בטבע עפ"י המערכה היתה באה עליהם גם אז, אחר שעדן עבדו ע"ז והיו תחת המערכה לא ישדד ה' הטבע לעובדי ע"ז, אבל אחר שמצד הטבע לא היתה הרעה עתידה לבא עליהם רק ה' יעד לעשות הרע ע"י עונש השגחיי, וכששבו על חטא גזל לא עשה, והניחם להתנהג על פי הטבע והמערכה:
