מ"ג יהושע יז י
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶגְבָּה לְאֶפְרַיִם וְצָפוֹנָה לִמְנַשֶּׁה וַיְהִי הַיָּם גְּבוּלוֹ וּבְאָשֵׁר יִפְגְּעוּן מִצָּפוֹן וּבְיִשָּׂשכָר מִמִּזְרָח.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶ֣גְבָּה לְאֶפְרַ֗יִם וְצָפ֙וֹנָה֙ לִמְנַשֶּׁ֔ה וַיְהִ֥י הַיָּ֖ם גְּבוּל֑וֹ וּבְאָשֵׁר֙ יִפְגְּע֣וּן מִצָּפ֔וֹן וּבְיִשָּׂשכָ֖ר מִמִּזְרָֽח׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ממזרח" - כי נחלת יששכר היתה אצל הירדן למזרחה של מנשה
"יפגעון" - מנשה עם אשר בצפון מנשה
"גבולו" - של מנשה
"ובאשר" - בגבול אשר
"נגבה לאפרים" - בהרצועה שלקחו בני יוסף לקח אפרים בדרומה ומנשה בצפונה
מצודת ציון
"יפגעון" - יפגשוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(י) "נגבה". ר"ל ועד הים היה הגבול מחולק, ש"נגבה" היה לאפרים וצפונה היה למנשה, והים היה גבול שניהם מצד מערב: "ובאשר". אחר שבאר מצר דרומו של מנשה שהיה תחלה בפני עצמו מעטרות אדר עד תפוח, ומתפוח עד הים היה משותף עם אפרים, ומצר הכללי המשותף לבני יוסף בצד דרומו כבר הורה בריש סימן ט"ז, ולא הודיענו עד עתה מצר צפוני של מנשה, אומר כי בצפונו פגע עם אשר שהיה בצפונו של מנשה (כמש"ל יט, יד). ובמזרחו, שהקו מן הצפון לדרום במזרח מנשה התחיל להמשך ממכמתת שהיה בולט מגבול אפרים לצפונו, וא"כ למעלה ממכמתת היה גבול יששכר שהיה שכן לאפרים בצד מזרח (כמש"ל שם, יז):