מ"ג ויקרא ה טז


<< · מ"ג ויקרא · ה · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת חֲמִישִׁתוֹ יוֹסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֣ת אֲשֶׁר֩ חָטָ֨א מִן־הַקֹּ֜דֶשׁ יְשַׁלֵּ֗ם וְאֶת־חֲמִֽישִׁתוֹ֙ יוֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְנָתַ֥ן אֹת֖וֹ לַכֹּהֵ֑ן וְהַכֹּהֵ֗ן יְכַפֵּ֥ר עָלָ֛יו בְּאֵ֥יל הָאָשָׁ֖ם וְנִסְלַ֥ח לֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיָת דְּחָב מִן קוּדְשָׁא יְשַׁלֵּים וְיָת חוּמְשֵׁיהּ יוֹסֵיף עֲלוֹהִי וְיִתֵּין יָתֵיהּ לְכָהֲנָא וְכָהֲנָא יְכַפַּר עֲלוֹהִי בְּדִכְרָא דַּאֲשָׁמָא וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְיַת הַנְיַית קוּדְשָׁא דְחַב מִן קוּדְשָׁא יַשְׁלִים וְיַת חוּמְשֵׁיהּ דְדָמוֹי יוֹסִיף עֲלוֹי וְיִתֵּן יָתֵיהּ לְכַהֲנָא וּבְרַם כַּהֲנָא יְכַפֵּר עֲלוֹי בְּדִיכְרָא דַאֲשָׁמָא וְיִשְׁתְּבֵיק לֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואת אשר חטא מן הקדש ישלם" - (כריתות כו) קרן וחומש להקדש 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם – קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לְהֶקְדֵּשׁ (ספרא שם, ז).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ונתן אותו לכהן: את איל אשם יתן לכהן לכפר בו:

מדרש ספרא

לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

[ז] "וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם"-- לאותו הקדש.

מנין לרבות פחות משוה פרוטה? שיכול שאין חייבים עליו משום מעילה - לא יהיו חייבים עליו בתשלומין...    תלמוד לומר " מִן הַקֹּדֶשׁ"-- לרבות פחות משוה פרוטה.

מנין שמשלם חומש ואשם[1] על התשלומין האלו?    תלמוד לומר "הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם".


[ח] 'וחמישיתו יוסף עליו'-- שיהיה הוא וחומשו חמשה.

"וְנָתַן אֹתוֹ"-- פרט לחמש חטאות מתות.

"וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן" מה תלמוד לומר? שיכול, הואיל ומעילה בא על ידי כהן - לא יהא הכהן מועל...    תלמוד לומר "וְנָתַן אֹתוֹ לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן"-- מלמד שהכהן מועל.

[ט] "והכהן יכפר עליו [באיל האשם]" מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר הביא מעילתו ולא הביא אשמו - לא יצא?    תלמוד לומר "באיל האשם".

הביא אשמו [עד] שלא הביא מעילתו (לא יצא)[2]?...    תלמוד לומר "לאשם".

יכול כשם שאיל אשם מעכב כך יהא חומש מעכב?    תלמוד לומר "באיל האשם ונסלח לו"-- איל האשם מעכב ואין החומש מעכב.


"ונסלח"-- מלמד שאין משיירין לו ליום הכפורים.    יכול אף על פי שישב ולא הביא?  תלמוד לומר "לו".


  1. ^ נראה ע"פ ירושלמי פסחים פ"ב מ"ג דיש לגרוס כאן מנין שאינו משלם חומש וכולי - מלבי"ם
  2. ^ עיין בטקסט של הספרא בהתורה והמצוה ועיין גם בפירוש המלבי"ם שם. ולא ברור לי אם המלבי"ם גורס מילים אלו של "לא יצא" - ויקיעורך

<< · מ"ג ויקרא · ה · טז · >>