מ"ג דברים כד כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעוֹלֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּת֥וֹם וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אֲרֵי תִקְטוֹף כַּרְמָךְ לָא תְעָלֵיל בָּתְרָךְ לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא יְהֵי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אֲרוּם תַּקְפוּן כַּרְמֵיכוֹן לָא תְעָלֵיל מִן בַּתְרֵיכוֹן לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמְלָא יֶהֱווֹן: |
| ירושלמי (קטעים): | אֲרוּם תִּקְטְפוּן כַּרְמֵיכוֹן לָא תְבַעֲרוּ טוֹטְלָוַתְהוֹן מִבָּתַר כֵּן לְגִיּוֹרָא לְיַתְמָא וּלְאַרְמַלְתָּא יֶהֱווֹן: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
כי תבצור כרמך . מכאן היה ר' אליעזר אומר, כרם שכולו עוללות לבעל הבית. ר' עקיבא אומר, לעניים; [שנאמר וכרמך לא תעולל ].
לא תעולל . איזו היא עוללות? כל שאין לו לא כתף ולא נטף. יש לה כתף ואין לה נטף, נטף ואין לה כתף - הרי היא של בעל הבית; ואם לאו - הרי הם של עניים.
אחריך . מלמד שיש לו שכחה. אחריך . מלמד שיש לו פאה. מכאן אמרו, איזו היא שכחה בעריס (=גפן כסוכה) ? כל שאינו יכול לפשוט את ידו (לאחור) וליטלה. וברגליות (=סרוחה על הארץ) , משיעבור הימנה.
לגר ליתום . נאמר כאן "גר יתום", ונאמר להלן "גר יתום". מה "גר יתום" האמור להלן [פחות] מסאתים, אף "גר יתום" האמור כאן, (בעושה) [פחות] מסאתים.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנא.
כי תבצור כרמך . כבר נאמר בסדר קדושים, " וכרמך לא תעולל ". לכן דעת ר"א שבא הכתוב ללמד, שרק אם יש בציר, שהם ענבים טובים, אז מוזהר בעל הכרם להניח העוללות. (שהם הענבים הקטנים, שהם כעולל לפני איש). אבל אם היה כולו עוללות - שאם יהיה לעניים, לא יהיה לבעל הכרם בציר כלל, אינו מוזהר.
ור"ע דורש מפ' קדושים, שנא' " וכרמך לא תעולל ", שלא ילקט העוללות, אפי' כולו עוללות. ומ"ש כאן " כי תבצור ", בא ללמד שיתן לעניים לבא, רק בעת הבציר, ולא קודם.